יהודה

יְהוּדָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יהודה
הגייה^*	yehuda
חלק דיבר	שם פרטי
מין	זכר
שורש	י־ה־ד
דרך תצורה	משקל קְטוּלָה
נטיות

נוף היהודה

שבטי ישראל
רְאוּבֵן \| שִׁמְעוֹן \| לֵוִי \| יְהוּדָה \| יִשָּׂשכָר \| זְבֻלוּן \| דָּן \| נַפְתָּלִי \| גָּד \| אָשֵׁר \| אֶפְרַיִם \| מְנַשֶּׁה \| בִּנְיָמִין

אחד משנים־עשר שבטי ישראל הנקרא ע"ש בנם הרביעי של יעקב אבינו ולאה אמנו.
- ”וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יהוה עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה“ (בראשית כט, פסוק לה)
- ”יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ, יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה“ (בראשית מט, פסוק ח)
- ”וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם וְנָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.“ (במדבר ב, פסוק ג)
- ”יהודה אבנו נֹפך ומפה שלו צבוע כמין שמים ומצוייר עליו אריה“ (במדבר רבה, פרשה ב, סימן ז)
שמה של ממלכה בתקופת בית ראשון ובתקופת בית שני שעיקר תושביה מתייחסים על שבט יהודה (1).
- ”וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף.“ (שמואל א׳ יא, פסוק ח)
- ”לְהַעֲבִיר הַמַּמְלָכָה מִבֵּית שָׁאוּל וּלְהָקִים אֶת-כִּסֵּא דָוִד עַל-יִשְׂרָאֵל וְעַל-יְהוּדָה מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע.“ (שמואל ב׳ ג, פסוק י)
- ”וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל-בֵּית-אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר.“ (מלכים א׳ יג, פסוק א)
שמו של אזור בדרום ארץ ישראל, צפונית לירושלים ודרומה; נחלת שבט יהודה (1).
- ”וַיֹּאמֶר-לוֹ מִיכָה מֵאַיִן תָּבוֹא וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵוִי אָנֹכִי מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וְאָנֹכִי הֹלֵךְ לָגוּר בַּאֲשֶׁר אֶמְצָא.“ (שופטים יז, פסוק ט)
- ”שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַבִּעוּר, יְהוּדָה, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהַגָּלִיל; וְשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לְכָל אַחַת וְאַחַת; [...] וּבִיהוּדָה, הָהָר וְהַשְּׁפֵלָה וְהָעֵמֶק.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ט, משנה ב)
שם פרטי לזכר.
- ”יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּשְׁמַעְיָה וְיִרְמְיָה.“ (נחמיה יב, פסוק לד)
- ”יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ, שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח אוֹמֵר לִסְמוֹךְ.“ (משנה, מסכת חגיגה – פרק ב, משנה ב)
- ”לְקַיֵּם וְלֹא קִיֵּם, פָּטוּר; שֶׁהָיָה בַדִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא.“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ג, משנה ו)
- ”רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ב)
- ”יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה כ)