שמעון

שִׁמְעוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שמעון
הגייה*	shim'on
חלק דיבר	שם פרטי
מין	זכר
שורש	שׁ־מ־ע
דרך תצורה	משקל קִטְלוֹן
נטיות

1. אחד משנים־עשר שבטי ישראל הנקרא על שמו של שמעון, בנו השני של יַעֲקֹב ובנה השני של לֵאָה.

   • ”וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּי שָׁמַע אדני כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן.“ (בראשית כט, פסוק לג)
   • ”שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם.“ (בראשית מט, פסוק ה)
   • "שמעון אבנו פטדה ומפה שלו צבוע ירוק ומצוייר עליו שכם" (במדבר רבה ב ז)

2. שם פרטי לזכר.

   • ”וּבְנֵי חָרִם אֱלִעֶזֶר יִשִּׁיָּה מַלְכִּיָּה שְׁמַעְיָה שִׁמְעוֹן“ (עזרא י, פסוק לא)
   • ”אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג, וָחֶנֶק; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׂרֵפָה, סְקִילָה, חֶנֶק, וָהֶרֶג; זוֹ מִצְוַת הַנִּסְקָלִין.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה א)
   • ”יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, כֻּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה; רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, יִמָּכֵר כֻּלּוֹ לַנָּכְרִי חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ה, משנה י)
   • ”שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה; הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ב)

גזרון

1. יתכן כי שם השבט נגזר ממקום שבתם המדברי והמבודד , בדרום הארץ – ישימון.
2. השם מופיע במקרא פעם אחת בכתיב פונטי המעיד על התערערות הגרוניים: ”שִׁימוֹן“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק כ)

תרגום

• אנגלית: Simon‏, Simeon‏‏‏‏

ראו גם

• סימון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שבט שמעון