יְשִׁימֹן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ישימון
הגייה* yeshimon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ש־ם
דרך תצורה
נטיות ר׳ יְשִׁימוֹנִים, יְשִׁימוֹן־, יְשִׁימוֹנֵי־
  1. ארץ שוממה, שאף צמח לא גדל בה (להבדיל ממדבר, שצמחייתו מועטה ודלילה).
    • ”וַיָּבֹאוּ הַזִּפִים אֶל שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן (שמואל א׳ כו, פסוק א).
    • ”הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח, הֲלוֹא תֵדָעוּהָ; אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ, בִּישִׁמוֹן נְהָרוֹת“ (ישעיהו מג, פסוק יט)
    • ”תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה, תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה: כִּי-נָתַתִּי בַמִּדְבָּר מַיִם, נְהָרוֹת בִּישִׁימֹן, לְהַשְׁקוֹת, עַמִּי בְחִירִי“ (ישעיהו מג, פסוק כ)

גיזרון עריכה

  • מן י-ש-ם, יָשַׁם, היה שומם וחרב.
  • ארמית-סורית: אֵשִׁימוֹן ܐܫܝܡܘܢ‏‏‏‏ (ʾăšīmōn)

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה