שממה
שְׁמָמָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שממה |
הגייה* | shmama |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ש־מ־ם |
דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
נטיות | ר׳ שׁמָמוֹת |
- מקום שומם, מקום חרב ועזוב, ריקנות.
גיזרון
עריכה- השוו, חממה.
- מילה מקראית. מצויה גם בצורת 'שמה' היחידאית (והמכווצת) - ”שַׁמָּה“ (יואל א, פסוק ז) המופיעה בעברית חדשה כביטוי - "עושה בי שמות" בהוראת :דבר הגורם לכאב,ואי נוחות
- משפה ארמית, ארמית בבלית, ואוגריתית: שְׁמַם במשמעות =להעזב,להצטער,להזדעזע [1]. (ראו נגזרת שְׁמַם בעברית: שממון).
- מקבילה לה היא המילה המצרית הכתובה בכתב חרטומים בהגיית שֶׁמֶם šmm בהוראת: להיות חם, לקדוח . להלן הרוגליף:
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהסמוכין
עריכה- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 901 : ṯ-m-m