יהודי

תוכן עניינים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יהודי
הגייה^*	yehudi
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	י־ה־ד
דרך תצורה	יהודה + ־ִי
נטיות	נ׳ יְהוּדִיָּה, ר׳ יְהוּדִים, נ"ר יְהוּדִיּוֹת

בן לעם היהודי, או מי שמקיים את כללי הדת היהודית ואינו משייך עצמו לדת אחרת.
- יום המנוחה ליהודים במדינת ישראל הוא שבת.
- ”אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־קִישׁ, אִישׁ יְמִינִי“ (אסתר ב, פסוק ה)
- ”וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה, יָלְדָה אֶת-יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת-חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ, וְאֶת-יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ [...]“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק יח)
דבר הקשור ביהדות או ביהודים.
- "היהודים הם צוענים, זוהמה, רפש וניוול, ביצה סרוחה, לא אדם, כלבים פצועים". (הסופר: יסף חיים ברנר)
- שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם הן בישראל ובארצות הברית.
אדם משבט יהודה.

המילה גזורה מן השם המקראי יְהוּדָה. שם זה מופיע במקרא, תחילה כשמו של אדם (אחד מבניו של יעקב), אחר־כך כשמו של שבט משבטי ישראל, ולבסוף כשמה של ממלכה שהוקמה בנחלתו של השבט. אחרי חורבן בית שני שימשה המילה לתיאור אדם שהגיע מאזור יהודה (האזור ההררי שמסביב לירושלים). מאוחר יותר, החלה המילה לשמש כתואר לבני הדת היהודית, או לאנשים ממוצא אתני־לאומי יהודי, ודברים הקשורים בהם.

ערך בוויקיפדיה: יהודים

ערך בוויקיפדיה: מיהו יהודי