גוי

גּוֹי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גוי
הגייה*	goy
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ו־י/ה
דרך תצורה	משקל קוֹל
נטיות	נ׳ גּוֹיָה; ר׳ גּוֹיִים, גּוֹיֵי־

1. לשון המקרא עם, קבוצה גדולה של אנשים שלהם שיש ביניהם קשר אתני ותרבותי.

   • ”מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם בְּאַרְצֹתָם; אִישׁ לִלְשֹׁנוֹ לְמִשְׁפְּחֹתָם בְּגוֹיֵהֶם.“ (בראשית י, פסוק ה)
   • ”כִּי מִי־גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר־לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו; כַּיהוה אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל־קָרְאֵנוּ אֵלָיו?“ (דברים ד, פסוק ז)
   • ”וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת־מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ...“ (מלכים ב׳ יז, פסוק כו)
   • ”כִּי־הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא־יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ; וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ.“ (ישעיהו ס, פסוק יב)
   • ”אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר־יהוה אֱלֹהָיו; הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ.“ (תהלים לג, פסוק יב)

2. לשון חז"ל אדם שאינו יהודי.

   • "‏אל ישבית איש במקום קרוב לגויים בשבת‎." (ספר ברית דמשק)
   • ”עָשָׂה גוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ, יוֹרֵד אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק טז, משנה ח)

גזרון

• אכדית : גַא-אֻ (gāū) בהוראת: קבוצת-פועלים , בלשון רבים בהגיית: גשנו (מה שמסביר אולי, את השם ארץ -גשן). מתעודות מארי מופיע המשפט:ga-šu-nu i-zi bu-ma במשמעות - "...(את) גויֲים-עזבו...".
• ”רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ“ (חבקוק א, פסוק ה) תרגום השבעים מתרגם ליוונית בהוראת :"אנשי בוגדות" (כמו בצפניה ג'-ד'),גם בגנזי מדבר יהודה בפשר חבקוק כמו בתרגום-השבעים מדובר על בוגדים .

בפסוק מתוך ספר נחמיה מופיעה תיבת: ” בַּגּוֹיִם“ (נחמיה ו, פסוק ו) אולם כאן כמו בתעודות יב ותרגום ובספר 'קדמוניות היהודים' של יוסף בן מתיתיהו הכוונה לפחה יהודה הפרסי בגוהי (וָוגוֹאַס) Βαγώας ששוחד על מנת שיצדד בשיקום חלק המקדש שנהרס בגלל השומרונים .

• (1)המלה 'גוי' מופיעה בכתיב: 'גוֹ', בכתובות פיניקיות-יווניות אתונאיות ומלמדת כי בשעת כתיבתה במאה הרביעית לסה"נ היו הפיניקים ליחידה אתנית מאובחנת ונחשבו כגויים ביוון. צטוט: "אש נשא הגו" ,פירוש: אשר נשא הגוי .

צירופים

• אור לגויים
• גויי הים (1)
• גוי קדוש (1)
• גוי של שבת (2)
• מזל של גוי (2)

מילים נרדפות

• עם (1)
• נכרי (2)

ניגודים

• יהודי (2)

תרגום

• אנגלית: gentile‏‏‏‏ (1,2)
• אנגלית: goy‏‏‏‏ (2)
• ערבית: شعب‏‏‏‏
• צרפתית: gentil‏‏‏‏ (1,2)
• צ'כית: etnikum ‏‏‏‏, národ ‏‏‏‏, pronárod ‏‏‏‏, nežid ‏‏‏‏

מידע נוסף

במגילות ים המלח, בחיבור הקרוי "ברית דמשק", כבר ניתן למצוא שימוש במילה גויים במובן המשנאי.
דוד קמחי מציע ב'ספר השורשים' הסבר לשינוי הסמנטי שהתפתח: "ורבותינו הרגילו בלשונם לקרוא לאיש אחד שאינו מישראל גוי, והיה ההרגל הזה אצלם לפי שכל איש שהיו רוצים לזכור שאינו מישראל רק מגוי אחר ולא נתברר אצלם מאיזה גוי הוא אם אדומי או ישמעאלי או משאר האומות, לפיכך היו אומרים גוי – כלומר שהוא מגוי אחר שאינו ישראל"
ניתן להציע בדרך שונה במקצת, שהשינוי התפתח דרך צורת הרבים של המילה. כבר בתנ"ך שימשה המילה גויים במובן של אומות העולם מלבד ישראל (למשל בפסוק: "כֹּה אָמַר ה': אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה (ירמיהו, י, ב). ובכן, אם האומות האחרות נקראים גויים, הרי טבעי שהיחיד מתוכם ייקרא גוי. המשמעות החדשה נולדה כ'גזירה לאחור' מצורת הרבים.

ראו גם

• גר
• גיור