יִשְׂרָאֵלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ישראל
הגייה* yisrael
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
 
  1. שמה הרשמי של מדינת ישראל.
    • "...תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת־העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל" (מגילת העצמאות של מדינת ישראל)
    • אני מתגורר בישראל.
  2. כינוי לבני דת משה תוך התייחסות אליהם כעם.
    • ”בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה“ (שופטים יז, פסוק ו)
    • ”חוכרין נירין מן הנכרים בשביעית, אבל לא מישראל ומחזיקין ידי נכרים בשביעית, אבל לא ידי ישראל (משנה, מסכת שביעיתפרק ד, משנה ג)
    • ”וּכְמוֹ שֶׁהוּא אֶת-לִבִּי קַבֶּל-נָא, בְּלִי-כְחָל, בְּלִי-שְׂרָק וּבְלִי לֶהָבוֹת; רַק בְּרָכָה אַחַת קְטַנָּה יָבִיא לָךְ: נִיצוֹץ אוֹר שֶׁל בַּת-יִשְׂרָאֵל (בת ישראל, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
  3. יהודי אשר איננו כהן או לוי.
    • "...גזבר קודם לכהן הדיוט, כהן הדיוט קודם ללוי, לוי קודם לישראל, ישראל לממזר, ממזר לנתין, נתין לגר, גר לעבד משוחרר..." (תוספתא הוריות ב ט)
  4. לשון המקרא כינוי לממלכת עשרת השבטים ששכנה מצפון ליהודה, אשר חרבה כאשר הוגלתה ע"י שלמנאסר החמישי, מלך אשור, בשנת 722 לפנה"ס.
    • ”אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל; אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי“ (הושע יא, פסוק ח)
  5. בנם של יצחק ורבקה, ואח לעשו. נחשב לאבי עם ישראל (1,2,4).
    • ”וַיֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב. לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ. וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל (בראשית לה, פסוק י)
    • ”וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים, לַחֲנֹט אֶת אָבִיו; וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל (בראשית נ, פסוק ב)
  6. שם פרטי לזכר.
    • "יִשְׂרָאֵל תַּעֲלֶה הַבַּיְתָה! אֲנִי אָבוֹא מֹתֶק אֲנִי אָבוֹא, מָה אָסוּר לִי לְשַׂחֵק 'קְסַת' עַם שִׁמְּשׁנַה" (יוסף שילוח / "משפ' צנעני")

גזרוןעריכה

 
החלק במצבת ישראל בו מוזכרת המילה ישראל
  • מופעה הראשון של המילה נמצא בפריט הארכיאולוגי שזכה לשם "מצבת ישראל" המתוארך ל: 1208–1209 לפנה"ס. בכתב המצרי אין הבחנה בין ר ל-ל, ולכן כונתה: אִי-סִי-רִי-אַר.. עפ"י המונולית מכורח שמה של ישראל מופיע בצורה: סִירָאִלַיָ (sirʾilāya) [1].
ע"פ החוקר יוסף דוידוביץ' המונח “iisii-r-iar” הוא כנוי לשבט או קבוצה אתנית המהווה מעין אוטונומיה ולא ממש יישות מדינית מאורגנת והתייחס בהגדרתו המצרית ל"שבט מורד שהוגלה בגלל חטאיהם".יתכן והביטוי iisii-r-iar שימש להגדרת שבט שהיה בעברו חלק מאליטה מצרית, ושגורש ממצרים צפונה לאחר תהפוכות פוליטיות [2].
  • במקרא מסופר כי יעקב נאבק באיש מסתורי, וכשיעקב גובר על האיש, הלה מבשר לו: ”לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל; כִּי־שָׂרִיתָ עִם־אֱלֹהִים, וְעִם־אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.“ (בראשית לב, פסוק כט) עם זאת, בשמות פרטיים מסוג זה הפועל הוא נושא המשפט, ולא המושא כפי שמדרש השם טוען.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ישראל (פירושונים)
  ערך בוויקיפדיה: מדינת ישראל
  ציטוטים בוויקיציטוט: ישראל
  מדריך טיולים בוויקימסע: ישראל

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. מרדכי כוגן ,שמואל אחיטובאסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל : מאות ט'-ו' לפסה"נ,,מוסד ביאליק. תשס"ד - 2004.עמוד: 13
  2. Between Myth & Mandate: Geopolitics, Pseudohistory & the Hebrew Bible - Michael Nathanson‏ ;2013)