יִשְׂרָאֵל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ישראל
הגייה* yisrael
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
 
  1. שמה הרשמי של מדינת ישראל.
    • "...תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת־העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל" (מגילת העצמאות של מדינת ישראל)
    • אני מתגורר בישראל.
  2. כינוי לבני דת משה תוך התייחסות אליהם כעם.
    • ”בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה“ (שופטים יז, פסוק ו)
    • ”חוכרין נירין מן הנכרים בשביעית, אבל לא מישראל ומחזיקין ידי נכרים בשביעית, אבל לא ידי ישראל (משנה, מסכת שביעיתפרק ד, משנה ג)
    • ”וּכְמוֹ שֶׁהוּא אֶת-לִבִּי קַבֶּל-נָא, בְּלִי-כְחָל, בְּלִי-שְׂרָק וּבְלִי לֶהָבוֹת; רַק בְּרָכָה אַחַת קְטַנָּה יָבִיא לָךְ: נִיצוֹץ אוֹר שֶׁל בַּת-יִשְׂרָאֵל (בת ישראל, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
  3. יהודי אשר איננו כהן או לוי.
    • "...גזבר קודם לכהן הדיוט, כהן הדיוט קודם ללוי, לוי קודם לישראל, ישראל לממזר, ממזר לנתין, נתין לגר, גר לעבד משוחרר..." (תוספתא הוריות ב ט)
  4. לשון המקרא כינוי לממלכת עשרת השבטים ששכנה מצפון ליהודה, אשר חרבה כאשר הוגלתה ע"י שלמנאסר החמישי, מלך אשור, בשנת 722 לפנה"ס.
    • ”אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל; אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי“ (הושע יא, פסוק ח)
  5. בנם של יצחק ורבקה, ואח לעשו. נחשב לאבי עם ישראל (1,2,4).
    • ”וַיֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב. לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ. וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל (בראשית לה, פסוק י)
    • ”וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים, לַחֲנֹט אֶת אָבִיו; וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל (בראשית נ, פסוק ב)
  6. שם פרטי לזכר.
    • "יִשְׂרָאֵל תַּעֲלֶה הַבַּיְתָה! אֲנִי אָבוֹא מֹתֶק אֲנִי אָבוֹא, מָה אָסוּר לִי לְשַׂחֵק 'קְסַת' עַם שִׁמְּשׁנַה" (יוסף שילוח / "משפ' צנעני")

גזרון

עריכה
 
החלק במצבת ישראל בו מוזכרת המילה ישראל
  • מופעה הראשון של המילה נמצא בפריט הארכיאולוגי שזכה לשם "מצבת ישראל" המתוארך ל־1208–1209 לפנה"ס ונהגתה בצורה: אִי-סִי-רִי-אַר, החוקר יוסף דוידוביץ' מוסר כי השם נהגה: iisii-r-iar ושימש כינוי לשבט או קבוצה אתנית בעלת מאפיינים אתניים משותפים שאינה יישות מדינית מאורגנת וניתן לפרש את משמעות ההרוגליף ככזה המתייחס ל:"שבט מורד שהוגלה בגלל חטאיו". יתכן שהביטוי iisii-r-iar שימש להגדרת שבט שהיה בעברו חלק מאליטה מצרית, ושגורש ממצרים צפונה לאחר תהפוכות פוליטיות.
ע"פ המונולית מכורח השם 'ישראל' מופיע בצורה: סִירָאִילַיָה (sirʾilāya) [1] [2].
  • השם 𐎊𐎌𐎗𐎛𐎍 (ישראִל, אִל באוגריתית שווה לאֵל בעברית) מופיע ברשימת "מרינם" (רוכבי מרכבות) אוגריתית.[3]
  • סופר בראשית מספק אטימולגיה לשם 'ישראל'. ומסופר כי כשיעקב נאבק באיש מסתורי, וגובר על האיש, זה מבשר לו: ”לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל; כִּי־שָׂרִיתָ עִם־אֱלֹהִים, וְעִם־אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.“ (בראשית לב, פסוק כט) עם זאת, בשמות פרטיים מסוג זה הפועל הוא נושא המשפט, ולא המושא כפי שמדרש השם טוען.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: ישראל (פירושונים)
  ערך בוויקיפדיה: מדינת ישראל
  ציטוטים בוויקיציטוט: ישראל
  מדריך טיולים בוויקימסע: ישראל

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. מרדכי כוגן ,שמואל אחיטוב, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל : מאות ט'-ו' לפסה"נ, מוסד ביאליק. תשס"ד - 2004.עמוד: 13
  2. Between Myth & Mandate: Geopolitics, Pseudohistory & the Hebrew Bible - Michael Nathanson‏ ;2013
  3. לוח KTU2 4.623, הוא לוח UT 2069 (וראו הערות המחבר עליו בעמ' 284)