בן נח
בֶּן נֹחַ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | bennoakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | ר׳ בְּנֵי נֹחַ |
- לשון חז"ל [הלכה] אדם משאר אומות העולם שאינו יהודי
- לא יושיט אדם כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבן נח
- שהן פסולים לקרבנות בני נח
מקור
עריכההסיבה להתייחסות לנֹחַ, ¹בזמנו הושמדה האנושות במבול ונותרו רק הוא ומשפחתו (אמנם מנשות בניו יש התייחסות לאחרים, גם לפי מדרשי חז"ל היו פליטים נוספים) אם כן הביטוי כמעט מקביל לבן אדם. ²ההבחנה בהקשר ההלכתי לחיוב במצוות המחייבות את כל בני האדם רובן נאמרו לנֹחַ אחר יציאתו מהתיבה, ורק עם בני אברהם (שגם הם בכלל בניו של נח[1]) נצטוו במתן תורה בדינים חדשים.
מילים נרדפות
עריכהב"נ (ר"ת)
ניגודים
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ גם אברהם אבינו וזרעו לפני מתן תורה נקראו בני נח, ולגבי מעמדם ההלכתי קיים דיון נרחב
- ↑ בלי הקשר מסויים
- ↑ "עובד כוכבים ומזלות" במקור אין זה כינוי נרדף לגוי אלא לאדם שעובד עבודה זרה ואפילו (בן ישראל) אך מפני אימת הצנזורה בארצות אירופה הוחלפו המילים גוי ונכרי ב"עכו"ם" (שזה לא נתפס כגזעני נגדם. כך גם גוי ב"ישמעלי"). והפכה היות כמו מילה נרדפת
- ↑ מן שבט יהודה אחר גלות בית ראשון הפך להיות השם העיקרי לבן העם ישראל
- ↑ בהגדרה הלכתית. בעברית החדשה ישראלי הוא אזרחות מדינה בלבד