דָּתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דת
הגייה* dat
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ דָּתוֹת; דַּת־, ר׳ דָּתוֹת־ גם דָּתֵי־
 
סמלי דתות שונים
  1. מערכת האמונות, המצוות, והמנהגים שעל פיהם נוהג מאמין בכוח עליון כלשהו.
    • הדת היהודית היא דת מונותאיסטית.
    • הנצרות והאסלאם הן דתות הגדולות בעולם.
    • ”מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים“ (בבלי, מסכת סוכהדף נו, עמוד ב)
  2. לשון המקרא חוק, מערכת חוקים, צו.
    • ”וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר“ (אסתר א, פסוק יט)
    • ”יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם, וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים“ (אסתר ג, פסוק ח)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה בתנ"ך רק בספרים המאוחרים: מגילת אסתר, דניאל ועזרא, שם תמיד במשמעות חוק. בלשון חז"ל מסגרת המנהגים, המצוות והחוקים של האמונה הישראלית, "יוציא ויתן כתובה מפני שלא ניהג עמה כדת משה וישראל" (תוספתא מסכת כתובות, פרק ז סימן ו), ומכאן גם אמונה בכלל.
  • מפרסית: dāta (חוק), [1] שהוראתה המקורית היא "נתון", וראו גם data באנגלית [2]

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

   מערכת אמונות ומצוות

מידע נוסףעריכה

  • צורת הסמיכות של "דת" בעברית המודרנית היא עם פתח. במקרא, לעומת זאת, ישנם מופעים עם קמץ:
    • ”מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ“ (אסתר ב, פסוק יב)
    • ”יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן יִתְלוּ עַל הָעֵץ.“ (אסתר ט, פסוק יג)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: דת

סימוכיןעריכה

  1.   "דת",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1881)
  2.   ראו למשל באתרה של תמר עילם־גינדין.