דת

דָּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דת
הגייה^*	dat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ דָּתוֹת; דַּת־, ר׳ דָּתוֹת־ גם דָּתֵי־

סמלי דתות שונים

מערכת האמונות, המצוות, והמנהגים שעל פיהם נוהג מאמין בכוח עליון כלשהו.
- הדת היהודית היא דת מונותאיסטית.
- הנצרות והאסלאם הן דתות הגדולות בעולם.
- ”מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים“ (בבלי, מסכת סוכה – דף נו, עמוד ב)
לשון המקרא חוק, מערכת חוקים, צו.
- ”וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר“ (אסתר א, פסוק יט)
- ”יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם, וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים“ (אסתר ג, פסוק ח)

המילה מופיעה בתנ"ך רק בספרים המאוחרים: מגילת אסתר, דניאל ועזרא, שם תמיד במשמעות חוק. בלשון חז"ל מסגרת המנהגים, המצוות והחוקים של האמונה הישראלית, "יוציא ויתן כתובה מפני שלא ניהג עמה כדת משה וישראל" (תוספתא מסכת כתובות, פרק ז סימן ו), ומכאן גם אמונה בכלל.
מפרסית: dāta (חוק), ^[1] שהוראתה המקורית היא "נתון", וראו גם data באנגלית ^[2]

מערכת אמונות ומצוות

צורת הסמיכות של "דת" בעברית המודרנית היא עם פתח. במקרא, לעומת זאת, ישנם מופעים עם קמץ:
- ”מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ“ (אסתר ב, פסוק יב)
- ”יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן יִתְלוּ עַל הָעֵץ.“ (אסתר ט, פסוק יג)