Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בחוק, כלל המונהג בקבוצה. לערך העוסק בראשי התיבות ח"ק; ראו ח"ק.
Nuvola actions back.png לערך העוסק בחֵק (חלק בגוף); ראו חֵיק.

חֹקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוק
הגייה* khok
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ק־ק
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ חֻקִּים, ס"ר חֻקֵּי־
  1. אמירה, בכתב או בדיבור, המחייבת קבוצה מוגדרת או את הציבור כולו לנהוג על פיה; גבול המותר.
    • בכנסת נחקק לאחרונה חוק חדש.
    • "וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ" (בראשית מז, כו)
    • "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ח)
  2. כלל החוקים (1).
    • אני אזרח שומר חוק.
    • "יִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם" (יהושע כד, כה)
  3. [עממי, מדע] דרך קבועה של משהו.
    • "הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי" (משלי ל, ח)
    • חוקי הפיזיקה הניוטונית לא התאימו לתורת היחסות של אינשטיין.
    • על־פי חוק החילוף לא ישתנה הסכום אם משנים את סדר המחוברים.
    • לדרבי חוקים משלו.
  4. לשון המקרא מנה קצובה, גבול.[1]
    • ”בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו, בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ“ (משלי ח, פסוק כט)

גיזרוןעריכה

  • מהשורש ח־ק־ק: בעבר נחקקו החוקים באבן כדי שיישמרו לאורך זמן.
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: ܚܘܩܐ‎ (חוקא); געז: ḥəgg) ሕግ); ערבית: حَقّ (חַקּ) – זכות; טיגרינית ḥaqqi) ሓቂ) – אמת.

מידע נוסףעריכה

  • תנועת o ‏← u לפני אות כפולה\דגש,[1] לכן חֹק ← חֻקִּים כי השורש ח-ק-ק, דגש ב'קּ'. מאותה סיבה כֹּל ← כֻּלּוֹ, כֻּלָּם (שורש כ-ל-ל), רֹב ← רֻבּוֹ, רֻבָּם (שורש ר-ב-ב), תֹּף ← תֻּפִּים, חֹל ← חֻלִּין, חֹד ← חֻדִּים וכד'.
  • בניגוד: חוֹף ← חוֹפִים, חוֹב ← חוֹבוֹת, קוֹל ← קוֹלוֹת, כּוֹס ← כּוֹסוֹת, דּוֹר ← דּוֹרוֹת וכד': האות לא כפולה\דגושה (שורש ע''ו).

מובאות נוספותעריכה

1עריכה

  • "כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכְלֶנָּה חָק עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם מֵאִשֵּׁי ה'" (ויקרא ו, יא)
  • "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק" (ישעיהו ה, יד)

2עריכה

  • "כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט" (עזרא ז, י)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: law‏‏‏‏‏

ראו גםעריכה

חָקעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח־ק־ק
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון ימי הביניים גירד והסיר מפני השטח. יצר חריץ.
    • חק וכות פסול חק ירכות כשר
  2. בהשאלה: קבע חוֹק
    • אלך ואורהו אשר לו אל חק אמרה לכה אדון אבל אל תרחק (פיוט "עת שערי רחמים)

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה


השורש חקק

השורש ח־ק־ק ניטה בבניין נפעל על דרכה של גזרת השלמים, יתר הבניינים ניטים על דרכה של גזרת הכפולים.

נטיות הפעליםעריכה

ח־ק־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חַק חַק יָחֹק חֹק לָחֹק
נִפְעַל נֶחְקַק נֶחְקָק יֵחָקֵק הֵחָקֵק לְהֵחָקֵק
הִפְעִיל הֵחֵק מֵחֵק יָחֵק הָחֵק לְהָחֵק
הֻפְעַל הוּחַק מוּחָק יוּחַק -אין- -אין-
פִּעֵל חוֹקֵק מְחוֹקֵק יְחוֹקֵק חוֹקֵק לְחוֹקֵק
פֻּעַל חוֹקַק מְחוֹקָק יְחוֹקַק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
  1. Weingreen, A Practical Grammar for Classical Hebrew, page 144