צו
צַו
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צו |
| הגייה* | tsav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ו־ה |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ צַוִּים, צַוֵּי־ |
- הוראה מחייבת הניתנת על־ידי גורם מוסמך.
- "ויתן צו לגרש את כל היהודים אל הפלך האחד גושן..." ("יורשי פרעה", י"ל פרץ)
- "עָשׁוּק אֶפְרַיִם רְצוּץ מִשְׁפָּט כִּי הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו" (הושע ה, יא)
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה
|
מידע נוסף
עריכה- במקרא המילה מנוקדת בקמץ - צָו - בסוף פסוק, לצד צַו ( "כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם" (ישעיהו כח, י)). עד שנת 2005 האקדמיה ללשון העברית קבעה כי הצורה בקמץ היא התקנית, אך בשנה זו התקבלה החלטה הקובעת כי דווקא הצורה בפתח היא התקנית.
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: צו |