מנהג
מִנְהָג
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מנהג |
הגייה* | minhag |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־ה־ג |
דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
נטיות | מִנְהַג־, ר׳ מִנְהָגִים, מִנְהֲגֵי־ |
- הרגל, דרך התנהגות מקובלת במקום מסוים.
- ”וַיַגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר, בָּא עַד-אֲלֵיהֶם וְלֹא-שָׁב; וְהַמִּנְהָג, כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי--כִּי בְשִׁגָּעוֹן, יִנְהָג“ (מלכים ב׳ ט, פסוק כ)
- ”עלה תפקידה של האשה בחיי העם. כל הזרמים מקדישים יותר תשומת לב לחינוך הבנות המבקרות אף בישיבות (המודרניות) ונפוץ מאוד מנהג ציון הבת-מצווה.“ (אומה ופזורה, מאת אברהם שמואל שטיין, בפרויקט בן יהודה)
- למעט מספר "מקושרים" מנהגם של עדת תימן לשאת יותר מאישה אחת כמעט ונמוג.
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
השורש נהג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|