מִנְהָגעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנהג
הגייה* minhag
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ה־ג
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות מִנְהַג־, ר׳ מִנְהָגִים, מִנְהֲגֵי־
  1. הרגל, דרך התנהגות מקובלת במקום מסוים.
    • ”וַיַגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר, בָּא עַד-אֲלֵיהֶם וְלֹא-שָׁב; וְהַמִּנְהָג, כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי--כִּי בְשִׁגָּעוֹן, יִנְהָג“ (מלכים ב׳ ט, פסוק כ)
    • ”עלה תפקידה של האשה בחיי העם. כל הזרמים מקדישים יותר תשומת לב לחינוך הבנות המבקרות אף בישיבות (המודרניות) ונפוץ מאוד מנהג ציון הבת-מצווה.“ (אומה ופזורה, מאת אברהם שמואל שטיין, בפרויקט בן יהודה)
    • למעט מספר "מקושרים" מנהגם של עדת תימן לשאת יותר מאישה אחת כמעט ונמוג.

גיזרוןעריכה

  • מקור המילה במקרא.
  • ארמית-יהודית, "מִנְהָגָא". השוו ערבית,מִנְהַג' مَنْهَج בהוראת - "מה שנעשה עפ"י מערכת קבועה ומתוכננת", הילכות סדורות, מסורת.
  • יש שפירשו תיבת מנהג המופיעה בפסוק זה בהוראת מרכב. שורש נ-ה-ג + תחילית מ'.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מנהג


השורש נהג

השורש נ־ה־ג הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

נ־ה־ג עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָהַג נוֹהֵג

(ב׳ פעוּל: נָהוּג)

יִנְהַג נְהַג לִנְהוֹג
נִפְעַל
הִפְעִיל הִנְהִיג מַנְהִיג יַנְהִיג הַנְהֵג לְהַנְהִיג
הֻפְעַל הֻנְהַג מֻנְהָג יֻנְהָג -אין- -אין-
פִּעֵל נִהֵג מְנַהֵג יְנַהֵג נַהֵג לְנַהֵג
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַהֵג מִתְנַהֵג יִתְנַהֵג הִתְנַהֵג לְהִתְנַהֵג