מַנְהִיגעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנהיג
הגייה* manhig
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ה־ג
דרך תצורה משקל מַקְטִיל
נטיות ר׳ מַנְהִיגִים; מַנְהִיג־, ר׳ מַנְהִיגֵי־
  1. לשון חז"ל ראש, מנהל; מי שעומד בראש ציבור, מפלגה, ארגון וכדומה.
  2. לשון חז"ל (ברבים) משוטי הספינה, וכפי הנראה משוטי ההגה.[1]
    • "המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין ואת כל המנהיגין." (בבא בתרא עג א)

גיזרוןעריכה

  • מן נָהַג בלשון המקרא; בארמית: נְהַג.
  • ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940: מנהיג - ידית ההגה.

תרגוםעריכה

מילים נרדפותעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. Daniel Sperber, Nautica Talmudica. Ramat-Gan, Bar-Ilan University Press and Leiden, E.J. Brill, 1986. p. 4.


השורש נהג

השורש נ־ה־ג הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

נ־ה־ג עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָהַג נוֹהֵג

(ב׳ פעוּל: נָהוּג)

יִנְהַג נְהַג לִנְהוֹג
נִפְעַל
הִפְעִיל הִנְהִיג מַנְהִיג יַנְהִיג הַנְהֵג לְהַנְהִיג
הֻפְעַל הֻנְהַג מֻנְהָג יֻנְהָג -אין- -אין-
פִּעֵל נִהֵג מְנַהֵג יְנַהֵג נַהֵג לְנַהֵג
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַהֵג מִתְנַהֵג יִתְנַהֵג הִתְנַהֵג לְהִתְנַהֵג