עִבְרִיעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עברי
הגייה* Ibri
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ע־ב־ר ד
דרך תצורה עבר + ־ִי
נטיות נ': עִבְרִיָּה אוֹ עִבְרִית, ר"ז: עִבְרִים אוֹ עִבְרִיִּים, ר"נ: עִבְרִיּוֹת
  1. לשון המקרא שֶׁמּוֹצָאוֹ מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל.
    • ”וַיָּבֹא הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי...“ (בראשית יד, פסוק יג)
    • ”...הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה-חָפְשִׁים: לְבִלְתִּי עֲבָד-בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ אִישׁ“ (ירמיהו לט, פסוק ד)
  2. שֶׁשַּׁיָּךְ לַשָּׂפָה הָעִבְרִית.
  3. שם פרטי לזכר

גיזרוןעריכה

  • נגזר מהשם "עֵבֶר", שהוא שמו של אחד מצאצאי שֵׁם: ”וּלְשֵׁם יֻלַּד, גַּם-הוּא: אֲבִי כָּל בְּנֵי-עֵבֶר, אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל“ (בראשית י, פסוק כא).

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה