יַעֲקֹב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יעקוב
הגייה* ya'akov
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ק־ב
דרך תצורה בניין קל, עתיד.
נטיות
שלושת האבות

אַבְרָהָם | יִצְחָק | יַעֲקֹב

 
יעקב נאבק עם המלאך, מאת גוסטב דורה
  1. לשון המקרא בן יצחק ורבקה, אבי שנים עשר השבטים.
    • ”וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם; וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה, וּבְאִשָּׁה שָׁמָר.“ (הושע יב, פסוק יג)
    • ”תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם; אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם.“ (מיכה ז, פסוק כ)
  2. לשון המקרא כינוי לעם ישראל.
    • ”תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ מֹשֶׁה; מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב.“ (דברים לג, פסוק ד)
    • ”קָרְבוּ רִיבְכֶם, יֹאמַר יהוה; הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם, יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב.“ (ישעיהו מא, פסוק כא)
    • ”כִּי אָכַל אֶת־יַעֲקֹב; וְאֶת־נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ.“ (תהלים עט, פסוק ז)
  3. שם פרטי לזכר.
    • ”רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא; הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין.“ (אבות ד, פסוק טז)

גיזרון

עריכה
  • צורת עתיד לפועל עָקַב, הנפוצה בשמות פרטיים מלשון המקרא.
  • בשפות כושיות מזרחיות, (כנראה מלשון "עקב") מופיע השם "קוֹבּ" בהוראת סנדלשפות כושיות מערביות, "קוּבֻּתַאי" kùbùtai - בהוראת נעלי בית.
  • שמות דומים לשם 'יעקב' נמצאו בתעודת בתדמור ובמצרים. אפשר להשוות גם לשמו של הדמות התנאית עקביא או לרבי עקיבא וכן לשמות המקראיים יעקבה ועקוב. החוקרים משערים שהשם הוא קיצור תאופורי לשם יעקב-אל שפירושו, מחד - 'יגן אל' (הצעות אחרות- יגמול, ילווה -אל), ומאידך - השם (קוּבּוֹ, kūbu) מופיע במסופוטמיה כשד בעל צורת תינוק מעוות, לימים תשתנה הוראת השם קובו, ותהפוך משם פרטי המגדיר יישות-על טבעית מזיקה, לשם עצם בהוראת 'פג', ע"ע: (child)

מדרש השם המקראי

עריכה

במקרא ישנם מספר מדרשי שם לשמו של יעקב:

  1. בסיפור לידתו מנמקים את שמו כגזור מעקב הרגל:
    • ”וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב“ (בראשית כה, פסוק כו)
  2. אחיו הגדול, עשיו, דורש את שמו פעם נוספת כגזור מן עָקַב = גזל בדרכי מרמה.
    • ”וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי“ (בראשית כז, פסוק לו)
  3. בצורה דומה דורשים גם הנביאים:
    • ” אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ וְעַל כָּל אָח אַל תִּבְטָחוּ כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב (ירמיהו ט, פסוק ג)
    • ” ... וְלִפְקֹד עַל יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו כְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לוֹ. בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו“ (הושע יב, פסוקים גד)

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: יעקב
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יעקב


השורש עקב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית עקום וגבוה, ובהשאלה: רמאי וגאה
גזרה גזרת השלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעלים

עריכה
ע־ק־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָקַב עוֹקֵב יַעֲקֹב עֲקֹב לַעֲקֹב
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- מְעֻקָּב -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-