שעיר
שָׂעִיר אעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שעיר |
הגייה* | sa'ir |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | שׂ־ע־ר |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות | נ׳ שְׂעִירָה ר׳ שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת |
- לשון המקרא שגופו, או איבר מאברי־גופו למעט הראש, מכוסה בשיער לרוב.
- ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק.“ (בראשית כז, פסוק יא)
- ”וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי-הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת וַיְבָרֲכֵהוּ.“ (בראשית כז, פסוק כג)
- ”אִישׁ שָׂעִיר אֶחָד כֻּלּוֹ כָּאַדָּרֶת, / קָדְקֹד שֵׂעָר לוֹ לִצְנִיף תִּפְאָרֶת“ (אִישׁ שָׂעִיר וְאִישׁ חָלָק, מאת יהודה לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- ”היא מביטה אל ראשו השעיר והפּרוּע של הצייר ועיניה מלאות ומזהירות בעצבת ובחדווה גם יחד.“ (טאלנט, מאת צ'כוב, תרגום: א"נ גנסין, בפרויקט בן יהודה)
גיזרוןעריכה
- מן שְׂעָר, המילה בפירוש זה מופיעה פעמיים בלבד, בפסוקים לעיל.
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- איטלקית: peloso
- אנגלית: hairy
- גרמנית: behaart, haarig
- הולנדית: harig, behaard
- טורקית: kıllı
- יפנית: 毛深い (תעתיק: kebukai)
- ספרדית: peludo
- צרפתית: poilu
- רוסית: волосатый (תעתיק: volosátyj)
קישורים חיצונייםעריכה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שעיר |
שָׂעִיר בעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שעיר |
הגייה* | sa'ir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׂ־ע־ר |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות | נ׳ שְׂעִירָה ר׳ שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת |
- תיש, זכר צעיר ממשפחת הבהמה הדקה
- ”וְיָצָא אֶל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי-יהוה וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.“ (ויקרא טז, פסוק יח)
- ”שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.“ (במדבר ז, פסוק טז)
- ”וְהַצָּפִיר הַשָּׁעִיר מֶלֶךְ יָוָן וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן.“ (דניאל ח, פסוק כא)
- מין עוף דורס לילה; בלשון מנדלי מו"ס "עוף אזני הגמד".
מידע נוסףעריכה
- בקרב מסורות קדומות המרבות לתת סימנים ל"רֶשע", "(ש)עיר" הוא שד המזוהה עם פולחן קדום של אליטות עממיות שמחוץ למוסד הכהונה הישראלית המתהווה.[דרוש מקור]. המונח היהודו-נוצרי 'שעירים' נולד כשיבוש של 'עיר' שפירושו בארמית 'זה שהוער' השוו עם התיבה העברית ער, ערני.בלשון רבים - עירין (מלאכים) שנטבע בלשון ארמית בבלית, ומופיע רבות בספרים החיצוניים . בסורית - עִירַא, בהוראת משגיח, או 'משגיח של אמונה'. (ד"ר א.קליין)
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
- תיש (1)
תרגוםעריכה
- אנגלית: scops owl
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: עז הבית |
ערך בוויקיפדיה: שעיר (סוג) |
טקסונומיה בוויקימינים: Otus |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיש |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שעיר (עוף) |
הערות שולייםעריכה
שֵׂעִירעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שעיר |
הגייה* | se'ir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׂ־ע־ר |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות |
- לשון המקרא ממלכה קדומה ממזרח לישראל, בחלקה הדרומי של עבר הירדן.
- ”וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר שֵׂעִיר.“ (בראשית לו, פסוקים ח – ט)
- ”וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד-חָרְמָה“ (דברים א, פסוק מד)
- ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֲמֹר מוֹאָב וְשֵׂעִיר הִנֵּה כְּכָל-הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה“ (יחזקאל כה, פסוק ח)
גזרוןעריכה
- מן המקרא.