שָׂעִיר אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שעיר
הגייה* sa'ir
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׂ־ע־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ שְׂעִירָה ר׳ שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת
 
איור של גבר ואישה שעירים
  1. לשון המקרא שגופו, או איבר מאברי־גופו למעט הראש, מכוסה בשיער לרוב.

גיזרוןעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שעיר

שָׂעִיר בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שעיר
הגייה* sa'ir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ע־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ שְׂעִירָה ר׳ שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת
 
שעיר מצוי (2)
 
"שעיר" (1) ששולח ביום הכיפורים כחלק ממצוות "השעיר לעזאזל", ציור מאת ויליאם הולמן האנט.
  1. תיש, זכר צעיר ממשפחת הבהמה הדקה
    • ”וְיָצָא אֶל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי-יהוה וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב“ (ויקרא טז, פסוק יח)
    • שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת“ (במדבר ז, פסוק טז)
    • ”וְהַצָּפִיר הַשָּׁעִיר מֶלֶךְ יָוָן וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן“ (דניאל ח, פסוק כא)
  2. מין עוף דורס לילה; בלשון מנדלי מו"ס "עוף אזני הגמד".
    • ”וְרָבְצוּ-שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ-שָׁם“ (ישעיהו יג, פסוק כא)
    • ”וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת-אִיִּים וְשָׂעִיר עַל-רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ-שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ“ (ישעיהו לד, פסוק יד).

מידע נוסףעריכה

  • בקרב מסורות קדומות המרבות לתת סימנים ל"רֶשע", "(ש)עיר" הוא שד המזוהה עם פולחן קדום של אליטות עממיות שמחוץ למוסד הכהונה הישראלית המתהווה.[דרוש מקור]. המונח היהודו-נוצרי 'שעירים' נולד כשיבוש של 'עיר' שפירושו בארמית 'זה שהוער' השוו עם התיבה העברית ער, ערני.בלשון רבים - עירין (מלאכים) שנטבע בלשון ארמית בבלית, ומופיע רבות בספרים החיצוניים . בסורית - עִירַא, בהוראת משגיח, או 'משגיח של אמונה'. (ד"ר א.קליין)

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: עז הבית
  ערך בוויקיפדיה: שעיר (סוג)
  טקסונומיה בוויקימינים: Otus
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיש
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שעיר (עוף)

הערות שולייםעריכה

שֵׂעִירעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שעיר
הגייה* se'ir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ע־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות
  1. לשון המקרא ממלכה קדומה ממזרח לישראל, בחלקה הדרומי של עבר הירדן.
    • ”וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר שֵׂעִיר.“ (בראשית לו, פסוקים חט)
    • ”וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד-חָרְמָה“ (דברים א, פסוק מד)
    • ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֲמֹר מוֹאָב וְשֵׂעִיר הִנֵּה כְּכָל-הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה“ (יחזקאל כה, פסוק ח)

גזרוןעריכה

  • מן המקרא.

מילים נרדפותעריכה