זכר
זָכָר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זכר |
| הגייה* | zakhar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | זְכַר־; ר׳ זְכָרִים, זִכְרֵי־ |
.svg)
- לשון המקרא אחד משני הזוויגים ברבייה מינית, זה בעל תאי הרבייה הקטנים יחסית.
- (אלקטרוניקה) תקע, צד מובלט במכשיר שניתן להתאים לשקע (נקבה) על מנת לסגור מעגל חשמלי.
גיזרון
עריכה- מקבילות בשפות שמיות, בחילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ: באכדית זִכַּרֻ zikaru, ארמית דְּכַר[1] ואוגריתית dkr[2], ערבית ذَكَر (דַ'כַּר). גם בערבית ובארמית משמש השורש בהוראת זכרון, ובאכדית בהוראה קרובה 'אִזכר, כינה'.
- באכדית: שם התואר זָכְּרֻ - גבר,אדם. כפועל תבנית זֲכְּרֻ-אֻ zakrū משמשת בתכתובות מימי אסרחדון ויורשו אשורפניבל בהוראת - לתת שם,לכנות.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- במקרא כאשר נוספים ל'זכר' אותיות השימוש של היחס, היא מופיעה בצורת 'זְכוּר', לדוגמא: ”זְכוּרְךָ“ (דברים טז, פסוק טז).[3] רק בלשון חז"ל החלה הצורה 'זְכוּר' להופיע גם ללא אותיות שימוש, לדוגמא: ”הַבָּא עַל הַזְּכוּר“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה ד), תמיד בהקשר של משכב זכור.
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: זכר |
זָכַר א
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | זכר |
| שורש וגזרה | ז־כ־ר, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- שמר את המידע בקרבו לעת מצוא.
- "נָדַרְתִי הַנֶּדֶר: לִזְכֹּר אֶת הַכֹּל / לִזְכֹּר - וְדָבָר לֹא לִשְׁכֹּחַ" ("נֶדֶר", אברהם שלונסקי)
- ”וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר...“ (בראשית ט, פסוק טו)
- ”אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי...“ (תהילים קלז, פסוק ו)
- "זכור את יום השבת לקדשו למען תזכרו" (תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת ברכות, דף ט', א', פרק א')
- ”וְלֹא זָכְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הַמַּצִּיל אוֹתָם מִיַּד כָּל אֹיְבֵיהֶם“ (שופטים ח, פסוק לד)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: remember, recall
ראו גם
עריכה| השורש זכר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
 |
דף זה נמצא כעת בשלבי עריכה. אתם מתבקשים להימנע מעריכתו בטרם תוסר הודעה זו. שימו לב! אם דף זה לא ייערך במשך שבוע רשאי כל ויקימילונאי להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך דף זה. |
זֵכֶר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זכר |
| הגייה* | zekher |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | ר׳ זְכָרִים, זֵכֶר־, זִכְרֵי־ |
- סימן למשהו שהיה ואיננו עוד, עדות למשהו שנעלם.
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.“ (שמות יז, פסוק יד)
- ”ואין ספק, שאילו היה זלקינסון בנו של סופר עברי כה מפורסם, היו מעלים פרט נכבד כזה על נס ועושים לו פרסום רב. אולם כיוון שכל הענין בדוי, אין לו זכר בשום ספר מספרי המיסיון.“ (יצחק אדוארד זלקינסון, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
- ”בזמנו היה משה מנדלסזון פילוסוף מפורסם, אבל לדורות נשאר לו זכר כחכם.“ (משה מנדלסזון, מאת פישל לחובר, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- מקור המילה במקרא.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: remnant, in memory of
- ערבית: ذِكْر, ذِكْرَى
ראו גם
עריכה- ↑ https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%93%D6%B0%D6%BC%D7%9B%D6%B7%D7%A8_II?lang=he
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 267
- ↑ רד"צ הופמן דברים שם. והציע שאולי זה כך בכדי להבדיל בינו ובין הפועל 'זְכָרְךָ'. אמנם רש"ר הירש (שמ' כג,יז) אמר שהצורה 'זכור' הוראתה זכרים גדולים.