עָמַד עַל הַמִּשְׁמָר כְּדֵי לְהָגֵן עַל-, פִּקַּח וְהִשְׁגִּיחַ עַל-.
”...הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?“ (בראשית ד , פסוק ט ) ”הִנֵּה לֹא יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן- שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל“ (תהילים קכא , פסוק ד ) יוֹאָשׁ וְיִצְחָק, בַּחוּרִים אַמִּיצִים [...]/ יָצְאוּ לִשְׁמֹר בְּחֶשְׁכַת הַלֵּיל/ אֶת שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל מִצָּר מִשְׁתּוֹלֵל... "בְּהַר אֶפְרַיִם בְּיָקְנְעָם", דוד שמעוני "בשלושה מקומות הכוהנים שומרים בבית המקדש-בבית אבטינס, ובבית הניצוץ, ובבית המוקד" (משנה, סדר קודשים, מסכת תמיד, פרק א' )
נָהַג בִּזְהִירוּת, נִשְׁמַר מִפְּנֵי-.
”צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ; שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם“ (משלי כב , פסוק ה ) ”וְרַק אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן-הַחֵרֶם, פֶּן תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵרֶם“ (יהושוע ו , פסוק יח )
קִיֵּם דָּבָר וְנָצַר אוֹתוֹ לְאֹרֶךְ הַזְּמַן.
”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה: עַד-אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי?“ (שמות טז , פסוק כח ) ”שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְעֵדֹתָיו וְחֻקָּיו אֲשֶׁר צִוָּךְ“ (דברים ו , פסוק יז )
לשון המקרא ”עֻזּוֹ, אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה : כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי“ (תהילים נט , פסוק י ) נָטַר בְּלִבּוֹ רִגְשֵׁי מַשְׂטֵמָה וְאֵיבָה כְּלַפֵּי מִי שֶׁהוּא.
פועל שכיח מאוד במקרא.
אוגריתית שמר ṯmr
אכדית כשם עצם שימרו šimru 𒌑𒄩 . (פועל: šamaru- המתין, חיכה ל-).
סורית-ארמית שוּמֲרַא ܫܲܡܵܪܵܐ
ארמנית (ממקור שמי) շումրայ ,šumray
בערבית שמרא, شَمَر משורש ש-מ-ר ش م ر , גם במשמעות המקראית לעיל-"לחכות", וגם להדק, לכסות ,ענף, אשכול. מילים נרדפות עריכה
השורש שמר א
השורש שׁ־מ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית שימת לב על דבר למניעת נזק. השגחה. הנחה של דבר לזמן רב.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא
נטיות הפעלים עריכה שׁ־מ־ר א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
שָׁמַר
שׁוֹמֵר (ב׳ פעוּל: שָׁמוּר )
יִשְׁמֹר
שְׁמֹר
לִשְׁמֹר
נִפְעַל
נִשְׁמַר
נִשְׁמָר
יִשָּׁמֵר
הִשָּׁמֵר
לְהִשָּׁמֵר
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
שִׁמֵּר
מְשַׁמֵּר
יְשַׁמֵּר
שַׁמֵּר
לְשַׁמֵּר
פֻּעַל
שֻׁמַּר
מְשֻׁמָּר
יְשֻׁמַּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִשְׁתַּמֵּר
מִשְׁתַּמֵּר
יִשְׁתַּמֵּר
הִשְׁתַּמֵּר
לְהִשְׁתַּמֵּר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שומר
הגייה * shumar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־מ־ר
דרך תצורה משקל קֻטָּל
נטיות ר׳ שֻׁמָּרִים; שֻׁמָּר־, ר׳ שֻׁמְּרֵי־
צמח רב שנתי, גבוה, בעל פרחים צהובים.
פרותיו של השומר משמים כתבלין וכתרופה. קישורים חיצוניים עריכה ערך בוויקיפדיה:
שומר תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
שומר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שמר
הגייה * she mer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־מ־ר ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְמָרִים; ס"ר שִמְרֵי־
פטריה חד תאית מתסיסה , המוספת במהלך הכנת משקאות אלכוהוליים או במהלך אפיית בצק כדי להתפיחו.
שמרי היין חיים על זג הענב ובזמן הסחיטה נכנסים לנוזל.השמר מפרק את הסוכר לפחמן דו חמצני (הגורם להתפחת הבצק), ולכן כדי שבצק שמרים יתפח צריך להוסיף לו סוכר.
"בערב־שבת הנני מחליף לראשונה את חלותיה בחלותי, ולהאחרות אני מוסיף שמרים , וכן בכל ימות השבוע..." ("ציורי מסע" , י"ל פרץ ) כינוי למשקע הנותר בתחתית כוס היין. שמרי-יין זקוקים לטמפרטורה ממוזגת, ברדת הטמפרטורה לטמפרטורת קפאון, כפי שניתן לראות בפסוק, יפסק התהליך הרצוי ”וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא, אֲחַפֵּשׂ אֶת-יְרוּשָׁלִַם בַּנֵּרוֹת; וּפָקַדְתִּי עַל-הָאֲנָשִׁים, הַקֹּפְאִים עַל-שִׁמְרֵיהֶם , הָאֹמְרִים בִּלְבָבָם, לֹא-יֵיטִיב יְהוָה וְלֹא יָרֵעַ“ (צפניה א , פסוק יב ) . פסוק י"ב: וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא, אֲחַפֵּשׂ אֶת-יְרוּשָׁלִַם בַּנֵּרוֹת; וּפָקַדְתִּי עַל-הָאֲנָשִׁים, הַקֹּפְאִים עַל-שִׁמְרֵיהֶם, הָאֹמְרִים בִּלְבָבָם, לֹא-יֵיטִיב יְהוָה וְלֹא יָרֵעַ.
המילה מופיעה כמה פעמים במקרא, כגון: ”מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים שְׁמָנִים מְמֻחָיִם שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים“ (ישעיהו כה , פסוק ו ) , ”כִּי כוֹס בְּיַד ה' וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ“ (תהלים עה , פסוק ט ) . משמעות המילה במקרא היא פסולת המשקה, לרוב של יין, השוקעת בתחתית הכלי. מילים נרדפות עריכה קישורים חיצוניים עריכה תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
שמרים
ערך בוויקיפדיה: שומר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שומר