קבעת

קֻבַּעַת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קובעת
הגייה*	kuba'at
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־ב־ע
דרך תצורה	משקל קֻטֶּלֶת
נטיות	ר׳ קֻבָּעוֹת

1. לשון המקרא כלי המשמש לשתייה.

   • ושתו בוז בקֻבַּעַת ומצו כוס משכרת הנגיד, דיואן 42

2. (פירוש אחר) השמרים הנשארים בתחתית הכוס.

   • ”כֹּה אָמַר אֲדֹנַיִךְ יְהוָה וֵאלֹהַיִךְ יָרִיב עַמּוֹ: הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה אֶת קֻבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי, לֹא תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד.“ (ישעיהו נא, פסוק כב)

גיזרון

• מקראי. מקבילות באותה משמעות: פיניקית 𐤒𐤁𐤏‎ (קבע), אוגריתית qbʕt (קבעת), ובכנענית קדומה בתעתיק אכדי מהעיר אֵמר qu-ba-ḫu (משוחזר כ־qubbaʿu, בתעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית); יש המקשרים לאכדית qabūtu (ע' שורשית נשמטת באכדית), אך יש המטילים ספק בזיהוי זה. קרוב אל גביע בחילוף צלילים ג\ק שהתרחש כנראה רק בעברית.

מילים נרדפות

• כוס
• גביע

פרשנים מפרשים

• רש"י על ישעיהו נא יז: תרגם יונתן "פילי", והוא שם כוס; ולי נראה: 'קבעת' - אלו השמרים הקבועים בתחתית הכלי, ו'מצית' יורה עליו. כמה שנאמר ”שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ“ (תהלים עה, פסוק ט)
• ארמית: כּוּבָּא - קנקן. כּוּבֵּי - קנקנים.