כוס
כּוֹס א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כוס |
הגייה* | kos |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר ונקבה |
שורש | |
דרך תצורה | משקל קוֹל |
נטיות | ר׳ כּוֹסוֹת; כּוֹס־, ר׳ כּוֹסוֹת־ |

- כלי קיבול לנוזלים, הנועד לשתייה.
- ”וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת-הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל-כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת-הַכּוֹס עַל-כַּף פַּרְעֹה“ (בראשית מ, פסוק יא)
- ”תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי, דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה"“ (תהלים כג, פסוק ה)
- "לילה לילה, פותחים שולחן ושותים כוס יין משובח" (איפה אני ואיפה הם, מאת יוסי בנאי)
- "רק לשבת על כוס קפה, עם הזאת שתמיד מעל לכל המצופה" (זאת שמעל לכל המצופה, מאת דני סנדרסון)
- כוס תקנית היא בעלת נפח של 240 מ"ל.
- בהשאלה: גורל, בדרך כלל בצורה "מנת כוסו".
- "מצא כל איש את מנת כוסו לו" ("שלג לבנון", נתן אלתרמן)
גזרון
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה כלי קיבול לשתייה
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהכּוֹס ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כוס |
הגייה* | kos |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | משקל קוֹל |
נטיות | ר׳ כּוֹסִים; כּוֹס־, ר׳ כּוֹסֵי־ |

גזרון
עריכהפרשנים מפרשים
עריכהרס"ג בפירושו הארוך לספר ויקרא גזר משורש כס"ה: "שהוא נכסה מעין אדם על כן ישכון במקום שאין שם ישוב".
- לדעת אהרוני שמו נגזר מצליל המייתו – "כוס-כוס". מנדלי מו"ס, בהסתמכו על מפרשים שונים, מציין כי "שמו מלשון "מכוסה", כלומר נעלם ונסתר הוא מעיני הכול או שמא מכוסה בנוצות רבות.
- על פי האבן עזרא (ויקרא יא יז) עוף זה נקרא כוס משום שהוא מכוסה מבני אדם וחי במקומות לא מיושבים; והוסיף הרד"ק שהכוס חי במדבריות וחורבות יישובים ולכן הוא נקרא בתהילים 'כוס חרבות' כוס שחי בחרבות (תהילים קב ז).
תרגום
עריכה- אנגלית: little owl
- גרמנית: Steinkauz
- צרפתית: Chouette chevêche
- רוסית: домовый сыч
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
כּוּס
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כוס |
הגייה* | kus |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־ס־ס |
דרך תצורה | שאילה |
נטיות |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- [סלנג], בוטה פות, נרתיק, איבר המין הנשי.
- היא משוגעת! עשתה פירסינג בכוס.
גיזרון
עריכה- מערבית: كُسّ (כֻסּ) מצוי בכתב חרטומים (היראטי) בהגיית כֵט kꜣt ; להלן הירוגליף כֵּ-ט kȝ-t , בתוספת אידאוגרמה מימין, בצורת בשר או איבר (אותה המילה משמשת גם בהוראת יגע-עמל, וזונה):
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ יוחנן אהרוני, כתובות ערד,ירושלים,מוסד ביאליק,תשמ"ו - 1986,עמ'-69