הגן
הֵגֵן עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | הגן |
שורש וגזרה | ג־נ־ן א, גזרת הכפולים |
בניין | הִפְעִיל |
- (על-, בעד-) שמר על מישהו או משהו מפני התקפה.
- ”כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ פֹּה וּמַבָּטְךָ הַחוּם מֵגֵן עָלַי/ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ נוֹגְעוֹת/ פֶּתַע/ כָּנָף אֶל כָּנָף“ (כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ פֹּה, מאת זלדה)
- ”יְהוָה צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם, וְאָכְלוּ וְכָבְשׁוּ אַבְנֵי-קֶלַע, וְשָׁתוּ הָמוּ כְּמוֹ יָיִן...“ (זכריה ט, פסוק טו)
- (על-) מנע פגיעה במישהו או במשהו.
- תכשיר זה נועד להגן על מכונת הכביסה מפני הצטברות אבנית.
- כרית האוויר שהתנפחה ברגע התאונה הגנה על הנהג מחבטה קטלנית.
גיזרון עריכה
- מן המקרא.
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
השורש גנן א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|