הֵגֵן

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאהגן
שורש וגזרהג־נ־ן א, גזרת הכפולים
בנייןהִפְעִיל
  1. (על-, בעד-) שמר על מישהו או משהו מפני התקפה.
    • ”כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ פֹּה וּמַבָּטְךָ הַחוּם מֵגֵן עָלַי/ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ נוֹגְעוֹת/ פֶּתַע/ כָּנָף אֶל כָּנָף“ (כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ פֹּה, מאת זלדה)
    • ”יְהוָה צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם, וְאָכְלוּ וְכָבְשׁוּ אַבְנֵי-קֶלַע, וְשָׁתוּ הָמוּ כְּמוֹ יָיִן...“ (זכריה ט, פסוק טו)
  2. (על-) מנע פגיעה במישהו או במשהו.
    • תכשיר זה נועד להגן על מכונת הכביסה מפני הצטברות אבנית.
    • כרית האוויר שהתנפחה ברגע התאונה הגנה על הנהג מחבטה קטלנית.

גיזרון

עריכה
  • גזירה לאחור מהצורה יָגֵן אשר הייתה במקורה צורת העתיד בבניין קל. דבר זה קרה במספר פעלים מגזרת ע"ו וע"ע.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש גנן א

השורש ג־נ־ן א הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים

עריכה
ג־נ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גַּן גַּן יָגֹן גֹּן לָגֹן
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל הֵגֵן מֵגֵן יָגֵן הָגֵן לְהָגֵן
הֻפְעַל הוּגָן מוּגָן יוּגָן -אין- -אין-
פִּעֵל גּוֹנֵן מְגוֹנֵן יְגוֹנֵן גּוֹנֵן לְגוֹנֵן
פֻּעַל גּוֹנַן מְגוֹנַן יְגוֹנַן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגּוֹנֵן מִתְגּוֹנֵן יִתְגּוֹנֵן הִתְגּוֹנֵן לְהִתְגּוֹנֵן