הֵגֵן

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הגן
שורש וגזרה ג־נ־ן א, גזרת הכפולים
בניין הִפְעִיל
  1. (על-, בעד-) שמר על מישהו או משהו מפני התקפה.
    • ”כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ פֹּה וּמַבָּטְךָ הַחוּם מֵגֵן עָלַי/ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ נוֹגְעוֹת/ פֶּתַע/ כָּנָף אֶל כָּנָף“ (כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ פֹּה, מאת זלדה)
    • ”יְהוָה צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם, וְאָכְלוּ וְכָבְשׁוּ אַבְנֵי-קֶלַע, וְשָׁתוּ הָמוּ כְּמוֹ יָיִן...“ (זכריה ט, פסוק טו)
  2. (על-) מנע פגיעה במישהו או במשהו.
    • תכשיר זה נועד להגן על מכונת הכביסה מפני הצטברות אבנית.
    • כרית האוויר שהתנפחה ברגע התאונה הגנה על הנהג מחבטה קטלנית.

גיזרון

עריכה
  • מן המקרא.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה


השורש גנן א

השורש ג־נ־ן א הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים

עריכה
ג־נ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גַּן גַּן יָגֹן גֹּן לָגֹן
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל הֵגֵן מֵגֵן יָגֵן הָגֵן לְהָגֵן
הֻפְעַל הוּגָן מוּגָן יוּגָן -אין- -אין-
פִּעֵל גּוֹנֵן מְגוֹנֵן יְגוֹנֵן גּוֹנֵן לְגוֹנֵן
פֻּעַל גּוֹנַן מְגוֹנַן יְגוֹנַן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגּוֹנֵן מִתְגּוֹנֵן יִתְגּוֹנֵן הִתְגּוֹנֵן לְהִתְגּוֹנֵן