תקף
תָּקַף
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | תקף |
| שורש וגזרה | ת־ק־ף |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- בא על אחר מתוך כוונה להביסו; ניסה לפגוע בו ולהזיק לו.
- ”וְאִם-יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק.“ (קהלת ד, פסוק יב)
- ”יְבַעֲתֻהוּ צַר וּמְצוּקָה תִּתְקְפֵהוּ כְּמֶלֶךְ עָתִיד לַכִּידוֹר“ (איוב טו, פסוק כד)
- ”התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה - פטור“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף צז, עמוד א)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה| השורש תקף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
תֹּקֶף
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תוקף |
| הגייה* | tokef |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ת־ק־ף |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | |
- חוזק, עמידות. מצב המביע גבורה וכוח.
- ”וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת-אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת-כָּל-תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית.“ (אסתר ט, פסוק כט)
- ”וְכָל-מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס.“ (אסתר י, פסוק ב)
- ”וְיָשֵׂם פָּנָיו לָבוֹא בְּתֹקֶף כָּל מַלְכוּתוֹ וִישָׁרִים עִמּוֹ וְעָשָׂה וּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן-לוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ וְלֹא תַעֲמֹד וְלֹא-לוֹ תִהְיֶה“ (דניאל יא, פסוק יז)
- הוא עמד על דעתו והתנגד בכל תוקף לחינוך הקלוקל.
- עברית חדשה קיומו של דבר לאורך זמן. בדרך כלל בשלילה: אין תוקף בחלוף הזמן.
- תבדוק בבקשה את תוקפם של המוצרים שבחזית המדף, שכן יתכן שזמנם פג ויש להסירם.
גיזרון
עריכה- 1. שורש ארמי.
- 2. גזירה לאחור מתִּקֵף
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: validity
| השורש תקף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
תָּקֵף
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תקף |
| הגייה* | takef |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ת־ק־ף |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ׳ תְּקֵפָה, ר׳ תְּקֵפִים, נ"ר תְּקֵפוֹת |
- לשון חז"ל שאינו חסר מתקנותו או מכשרותו תחת גדר זמן או מקום הרלוונטים לו.
- ”יָכֹל אֲפִלּוּ תָקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים ד, פסוק ט) וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ג, משנה ח)
- החוק הישראלי אינו תקף בשטחים הפלסטינים.
גיזרון
עריכה- משורש מקראי.
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: valid
תִּקֵּף
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | תיקף |
| שורש וגזרה | ת־ק־ף |
| בניין | פִּעֵל |
- נרצע לשם סימון יחידה שנצרכה מתוך מכלול.
- חובה לתקף את הרב-קו לפני כל נסיעה.
גיזרון
עריכה- גזירה לאחור מתֹּקֶף במשמעות מתחדשת.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: validate
ראו גם
עריכה| השורש תקף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|