תָּקַף

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאתקף
שורש וגזרהת־ק־ף
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. בא על אחר מתוך כוונה להביסו; ניסה לפגוע בו ולהזיק לו.
    • ”וְאִם-יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק.“ (קהלת ד, פסוק יב)
    • ”יְבַעֲתֻהוּ צַר וּמְצוּקָה תִּתְקְפֵהוּ כְּמֶלֶךְ עָתִיד לַכִּידוֹר“ (איוב טו, פסוק כד)
    • התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה - פטור“ (בבלי, מסכת בבא קמאדף צז, עמוד א)

גיזרון

עריכה
  • השורש נפוץ בארמית מקביל לשורש ח־ז־ק חָזַק. דוגמה: ”רְבָה אִילָנָא וּתְקִף וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא“ (דניאל ד, פסוק ח) תרגום: גדל האילן והתחזק וגובהו הגיע לשמים.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש תקף

השורש ת־ק־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ת־ק־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל תָּקַף תּוֹקֵף

(ב׳ פעוּל: תָּקוּף)

יִתְקֹף תְּקֹף לִתְקֹף
נִפְעַל נִתְקַף נִתְקָף יִתָּקֵף -אין- לְהִתָּקֵף
הִפְעִיל הִתְקִיף מַתְקִיף יַתְקִיף הַתְקֵף לְהַתְקִיף
הֻפְעַל הֻתְקַף מֻתְקָף יֻתְקַף -אין- -אין-
פִּעֵל תִּקֵּף מְתַקֵּף יְתַקֵּף תַּקֵּף לְתַקֵּף
פֻּעַל תֻּקַּף מְתֻקָּף יְתֻקַּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

תֹּקֶף

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאתוקף
הגייה*tokef
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשת־ק־ף
דרך תצורהמשקל קֹטֶל
נטיות
  1. חוזק, עמידות. מצב המביע גבורה וכוח.
    • ”וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת-אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת-כָּל-תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית.“ (אסתר ט, פסוק כט)
    • ”וְכָל-מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס.“ (אסתר י, פסוק ב)
    • ”וְיָשֵׂם פָּנָיו לָבוֹא בְּתֹקֶף כָּל מַלְכוּתוֹ וִישָׁרִים עִמּוֹ וְעָשָׂה וּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן-לוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ וְלֹא תַעֲמֹד וְלֹא-לוֹ תִהְיֶה“ (דניאל יא, פסוק יז)
    • הוא עמד על דעתו והתנגד בכל תוקף לחינוך הקלוקל.
  2. עברית חדשה קיומו של דבר לאורך זמן. בדרך כלל בשלילה: אין תוקף בחלוף הזמן.
    • תבדוק בבקשה את תוקפם של המוצרים שבחזית המדף, שכן יתכן שזמנם פג ויש להסירם.

גיזרון

עריכה
  • 1. שורש ארמי.
  • 2. גזירה לאחור מתִּקֵף

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
השורש תקף

השורש ת־ק־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ת־ק־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל תָּקַף תּוֹקֵף

(ב׳ פעוּל: תָּקוּף)

יִתְקֹף תְּקֹף לִתְקֹף
נִפְעַל נִתְקַף נִתְקָף יִתָּקֵף -אין- לְהִתָּקֵף
הִפְעִיל הִתְקִיף מַתְקִיף יַתְקִיף הַתְקֵף לְהַתְקִיף
הֻפְעַל הֻתְקַף מֻתְקָף יֻתְקַף -אין- -אין-
פִּעֵל תִּקֵּף מְתַקֵּף יְתַקֵּף תַּקֵּף לְתַקֵּף
פֻּעַל תֻּקַּף מְתֻקָּף יְתֻקַּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

תָּקֵף

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאתקף
הגייה*takef
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשת־ק־ף
דרך תצורהמשקל קָטֵל
נטיותנ׳ תְּקֵפָה, ר׳ תְּקֵפִים,
נ"ר תְּקֵפוֹת
  1. לשון חז"ל שאינו חסר מתקנותו או מכשרותו תחת גדר זמן או מקום הרלוונטים לו.

גיזרון

עריכה
  • משורש מקראי.

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: valid‏‏‏‏

תִּקֵּף

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאתיקף
שורש וגזרהת־ק־ף
בנייןפִּעֵל
  1. נרצע לשם סימון יחידה שנצרכה מתוך מכלול.
    • חובה לתקף את הרב-קו לפני כל נסיעה.

גיזרון

עריכה
  • גזירה לאחור מתֹּקֶף במשמעות מתחדשת.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש תקף

השורש ת־ק־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ת־ק־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל תָּקַף תּוֹקֵף

(ב׳ פעוּל: תָּקוּף)

יִתְקֹף תְּקֹף לִתְקֹף
נִפְעַל נִתְקַף נִתְקָף יִתָּקֵף -אין- לְהִתָּקֵף
הִפְעִיל הִתְקִיף מַתְקִיף יַתְקִיף הַתְקֵף לְהַתְקִיף
הֻפְעַל הֻתְקַף מֻתְקָף יֻתְקַף -אין- -אין-
פִּעֵל תִּקֵּף מְתַקֵּף יְתַקֵּף תַּקֵּף לְתַקֵּף
פֻּעַל תֻּקַּף מְתֻקָּף יְתֻקַּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל