בָּא אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בא
שורש וגזרה ב־ו־א, גזרת נע"ו/י וגזרת נל"א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הִגִּיעַ.
  2. שָׂם פְּעָמָיו, סָר אֶל עֵבֶר.
    • ”וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי, אִתָּךְ; וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ“ (בראשית ו, פסוק יח)
    • ”אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא, וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ-כִּי מוּם בּוֹ...“ (ויקרא כא, פסוק כג)
    • ”אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל-הַמֶּלֶךְ; וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו“ (מלכים א׳ ג, פסוק טז)
  3. לשון המקרא הִתְרוֹעַע בְּקֶרֶב.
    • ”אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם...“ (שמות כג, פסוק כז)
    • ”לְבִלְתִּי בֹא בַּגּוֹיִם הָאֵלֶּה, הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם...“ (יהושע כג, פסוק ז)
    • ”לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי-שָׁוְא; וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא (תהלים כו, פסוק ד)
  4. [עממי] (רק בציווי) פֹּעַל זֵרוּז וְשִׁכְנוּעַ.
    • "בּוֹאִי נַעֲזֹב כִּי מַחְשִׁיךְ עוֹד מְעַט / וְלִשְׁנֵינוּ הַשֶּׁמֶשׁ לֹא קָמָה / וְלָלֶכֶת, לָלֶכֶת כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר / יֵשׁ מִי שֶׁדּוֹאֵג לָּנוּ שָׁמָּה" (בּוֹאִי נַעֲזֹב, מאת עילי בוטנר)
    • בוא נשאר יחד בבית ולא נלך עם כולם?!

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

למשמעות (1):

למשמעות (2):

למשמעות (3):

למשמעות (4):

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש בוא

השורש ב־ו־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נע"ו/י וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

ב־ו־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּא בָּא יָבוֹא בּוֹא לָבוֹא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵבִיא מֵבִיא יָבִיא הָבֵא לְהָבִיא
הֻפְעַל הוּבָא מוּבָא יוּבָא -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

בָּא בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בא
הגייה* ba
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ב־ו־א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ בָּאִים; נ׳ בָּאָה, נ"ר בָּאוֹת; ר׳ בָּאֵי־
  1. זֶה שֶׁמַּגִּיעַ.
    • ”לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי חֵת, בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ“ (בראשית כג, פסוק יח)
  2. שמופיע מאוחר יותר בסדר הדברים.
    • ”יַגִּישׁוּ וְיַגִּידוּ לָנוּ אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה; הָרִאשֹׁנוֹת מָה הֵנָּה הַגִּידוּ וְנָשִׂימָה לִבֵּנוּ וְנֵדְעָה אַחֲרִיתָן, אוֹ הַבָּאוֹת הַשְׁמִיעֻנוּ“ (ישעיהו מא, פסוק כב)
    • ”כִּי-הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל-זֵדִים וְכָל-עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא-יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף“ (מלאכי ג, פסוק יט)
    • ”וְאִם הִשְׁרִישׁוּ קֹדֶם לָעֹמֶר, הָעֹמֶר מַתִּירָן; וְאִם לָאו, אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבוֹא הָעֹמֶר הַבָּא.“ (משנה, מסכת חלהפרק א, משנה א)
    • ”הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו מִגַּת זוֹ לְגַת הַבָּאָה, כֵּלָיו טְהוֹרִין; וּבְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיֹּאמַר בְּלִבִּי הָיָה לְשָׁמְרָם.“ (משנה, מסכת טהרותפרק ז, משנה ז)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

שמופיע מאוחר יותר


השורש בוא

השורש ב־ו־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נע"ו/י וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

ב־ו־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּא בָּא יָבוֹא בּוֹא לָבוֹא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵבִיא מֵבִיא יָבִיא הָבֵא לְהָבִיא
הֻפְעַל הוּבָא מוּבָא יוּבָא -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-