באו מים עד נפש

בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ (גם: הִגִּיעוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ)

לשון המקרא המצב נעשה בלתי נסבל, לעתים עד כדי סכנת חיים ממש.
- ”ידוע לך כמה השתדלתי להשקיט את חיילינו ודרשתי מהם משמעת אין-סוף, אבל אני מוכרח להודות כי באו מים עד נפש ואינני יכול להאשים את החיילים האלה.“ (על המרידות בגדודים העבריים, מאת זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”הגיעו מים עד נפש ואין עוד כח לסבול. סבת כל צרותינו היא – חוסר לנו מקלט בטוח בכל העולם. עלינו לבנות לנו את ביתנו ההרוס והחרב על מקומו הישן.“ (רשימות לעצמי, מאת קדיש יהודה סילמן, בפרויקט בן יהודה)
- "הגיעו מים עד נפש! בואו להפגין בכיכר!"

מלבי"ם על תהלים סט ב: "הושיעני אלהים כי המים באו עד נפש" שהסכנה גדולה מאד.
מצודת דוד על תהלים סט ב: "עד נפש" - המשיל עומק הגלות למים שוטפים הבאים עד הצואר והנפש קרובה לצאת.
רש"י על תהלים סט ב: "כי באו מים" - האומות.
בבלי סוטה פרק ז: הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וגו' (תהלים סט, טז) אל תשטפני שבולת מים ואל תבלעני מצולה וגו'.