מבוא

מָבוֹאעריכה

לשון המקרא פתח כניסה, שער כניסה; חלל משני המוביל את הנכנס אל החלל העיקרי.
- המארח היה עסוק ולכן חיכיתי לו במבוא.
- ”וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיִּקַּח אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֵלָיו אֶל מָבוֹא הַשְּׁלִישִׁי אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה [...]“ (ירמיהו לח, פסוק יד)
- ”עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ.“ (תהלים קד, פסוק יט)
- ”וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַרְאֵנוּ נָא אֶת מְבוֹא הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד. וַיַּרְאֵם אֶת מְבוֹא הָעִיר וַיַּכּוּ אֶת הָעִיר לְפִי חָרֶב וְאֶת הָאִישׁ וְאֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁלֵּחוּ.“ (שופטים א, פסוקים כד – כה)
[ספרות] הקדמה, תאור קצר המופיע לפני הצגת עיקר התוכן.
- לא הבנתי את העלילה מכיוון שדילגתי על קריאת המבוא.

השורש ב־ו־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נע"ו/י וגם לגזרת נל"א.