הביא

הֵבִיא

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הביא
שורש וגזרה	ב־ו־א, גזרת נע"ו/י וגזרת נל"א
בניין	הִפְעִיל

1. לשון המקרא גרם לאחר לבוא.

   • ”וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם, אֶת-בִּנְיָמִין, וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל-בֵּיתוֹ, הָבֵא אֶת- הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה“ (בראשית מג, פסוק טז)
   • ”וַיְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ--כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם“ (דברים לא, פסוק כג)
   • אני מביא אתי חברים למשחק.

2. לשון המקרא קֵרב, הגיש, מסר.

   • ”וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ“ (בראשית ד, פסוק ד)
   • ”וַיֹּאמֶר יְהוָה לוֹ עוֹד, הָבֵא-נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ, וַיָּבֵא יָדוֹ, בְּחֵיקוֹ; וַיּוֹצִאָהּ, וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג“ (שמות ד, פסוק ו)
   • "וְהוּא חֲלוֹם אֶחִד נוֹשֵׂא עוֹד בִּלְבָבוֹ, / לִבְנוֹת כִּסֵּא לְאֵלִיָּהוּ שֶׁיָּבוֹא / עַל כַּפָּיו אוֹתוֹ יָבִיא / לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא" (עַל כַּפָּיו יָבִיא, מאת יורם טהרלב)

3. לשון חז"ל הֵנִיעַ אֲחוֹרַנִּית.

   • "מצות שחיטה מוליך ומביא הוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך כשרה ובלבד שיהא בסכין כדי הולכה והובאה" (תוספתא, סדר קודשים, מסכת חולין, פרק א')

4. [עממי] גרם לדבר כלשהו להתרחש.

   • "שינויי מזג האויר הביאו אותי לחשוב, שמלבדם אני עצוב גם בגללך" ( שינויי מזג האוויר / שלמה ארצי)
   • "אדם מביא על עצמו את המקום אליו שלח עיניו" (אדם מביא / מירון איזקסון).

גזרון

מילה מקראית

נגזרות

• הבאה (בלשון חז"ל גם: הובאה)

ניגודים

למשמעות (1):

הוליך גֵּרַשׁ הוריש

סִלֵּק הניס הבריח

למשמעות (3):

• הוליך

תרגום

• אנגלית: bring‏‏‏‏
• ערבית: أَتَى بِ‏, جاءَ بِ‏‏‏‏ (1)
• ערבית: قَدَّمَ‏, سَلَّمَ‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• נתן

מידע נוסף

• בשפה חיתית: הֵּפְּזִי, הֵּי-פְּּמִי: (ēpzi ; ei-pmi ) = קח,לקחת.
• אווסטית: אָּפֵנְטֵ, āfənte
• יוונית: הְבּ-תֹּ =ἅπτω =להצטרף,להדק.
• אילירית: (אָאֶטֹ, הָּבֵתֹר; Aeto, avetor)^{[דרוש מקור]}