הוֹרִישׁעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הוריש
שורש וגזרה י־ר־שׁ, גזרת נפ"יו
בניין הפעיל

[[קטגוריה: בניין הפעיל]]


  1. לשון המקרא גָּרַם שֶׁיִּסְתַּלֵּק, גֵּרַשׁ.
    • ”זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס“ (שופטים א, פסוק ל)
    • ”כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ, וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ...“ (שמות לד, פסוק כד)
    • ”וַיַּתְעֵב מְאֹד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (מלכים א׳ כא, פסוק כו)
    • ”וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹרִישׁ אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל...“ (שופטים יא, פסוק כג)
  2. מָסַר בִּירֻשָּׁה.
  3. [ביולוגיה] הֶעֱבִיר בַּגֶּנִים.
    • אבי הוריש לי את צבע עיניי.

נגזרותעריכה

2עריכה

מילים נרדפותעריכה

1עריכה

ראו גםעריכה

2עריכה

3עריכה


השורש ירש

השורש י־ר־ש הוא שורש מגזרת נחי פי"ו.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית תפיסת רכוש ממי שמאבד אותו
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

י־ר־ש עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָרַשׁ יוֹרֵשׁ יִירַשׁ או יֵרֵשׁ רַשׁ או רֵשׁ לָרֶשֶׁת
נִפְעַל -אין- -אין- יִוָּרֵשׁ הִוָּרֵשׁ לְהִוָּרֵשׁ
הִפְעִיל הוֹרִישׁ מוֹרִישׁ יוֹרִישׁ הוֹרֵשׁ לְהוֹרִישׁ
הֻפְעַל הוּרַש מוּרַש יוּרַש -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

יש הסוברים כי בעבר נפעל ניתן להשתמש בצורת הפועל "נִוְרָש". יש גם מקבילה בערבית ورث ורת'.