הוֹרִישׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאהוריש
שורש וגזרהי־ר־שׁ, גזרת נפ"יו
בנייןהִפְעִיל
  1. לשון המקרא גָּרַם שֶׁיִּסְתַּלֵּק, גֵּרַשׁ.
    • ”זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס“ (שופטים א, פסוק ל)
    • ”כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ, וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ...“ (שמות לד, פסוק כד)
    • ”וַיַּתְעֵב מְאֹד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (מלכים א׳ כא, פסוק כו)
    • ”וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹרִישׁ אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל...“ (שופטים יא, פסוק כג)
  2. מָסַר בִּירֻשָּׁה.
  3. [ביולוגיה] הֶעֱבִיר בַּגֶּנִים.
    • אבי הוריש לי את צבע עיניי.

גיזרון

עריכה
  • מן י-ר-שׁ במשמעו המקורי 'תפס, העביר בעלות לעצמו'.[1] ממשמע מקורי זה, ראו גם רשת.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש ירשׁ

השורש י־ר־ש הוא שורש מגזרת נחי פי"ו.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקריתתפיסת רכוש ממי שמאבד אותו
גזרה
הופיע לראשונה בלשוןבמקרא

נטיות הפעלים

עריכה
י־ר־ש עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָרַשׁ יוֹרֵשׁ יִירַשׁ או יֵרֵשׁ רַשׁ או רֵשׁ לָרֶשֶׁת
נִפְעַל -אין- -אין- יִוָּרֵשׁ הִוָּרֵשׁ לְהִוָּרֵשׁ
הִפְעִיל הוֹרִישׁ מוֹרִישׁ יוֹרִישׁ הוֹרֵשׁ לְהוֹרִישׁ
הֻפְעַל הוּרַש מוּרַש יוּרַש -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
  1. מילון קליין. אבן שושן ערכים 'רשת' ו'ירש' = כבש.