השורש י־ר־ש הוא שורש מגזרת נחי פי"ו.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
---|
משמעות עיקרית |
תפיסת רכוש ממי שמאבד אותו
| גזרה |
| הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
נטיות הפעליםעריכה
י־ר־ש
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
| קַל
|
יָרַשׁ
|
יוֹרֵשׁ
|
יִירַשׁ או יֵרֵשׁ
|
רַשׁ או רֵשׁ
|
לָרֶשֶׁת
| נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
יִוָּרֵשׁ
|
הִוָּרֵשׁ
|
לְהִוָּרֵשׁ
| הִפְעִיל
|
הוֹרִישׁ
|
מוֹרִישׁ
|
יוֹרִישׁ
|
הוֹרֵשׁ
|
לְהוֹרִישׁ
| הֻפְעַל
|
הוּרַש
|
מוּרַש
|
יוּרַש
|
-אין-
|
-אין-
| פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
| הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
|