נכס
לערך העוסק במילת הסלנג נַכְס; ראו תעתיק נכון נאחס.
יש להוסיף לדף זה את הערך: נִכֵּס.
נֶכֶס
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נכס |
| הגייה* | nekhes |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־כ־ס א |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | נ"י: נֶכֶס-, ר': נְכָסִים, נ"ר: נִכְסֵי-, יחיד שלהם: נִכְסָם, רבים שלכם: נִכְסֵיכֶם |
- קִנְיָן; דְּבַר־מַה חָמְרִי הַשַּׁיָּךְ לְאָדָם, וְהוּא בְּדֶרֶךְ־כּלָל בַּעַל עֵרֶךְ כַּסְפִּי רַב.
- ”וַיּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר בִּנְכָסִים רַבִּים שׁוּבוּ אֶל־אָהֳלֵיכֶם וּבְמִקְנֶה רַב־מְאֹד...“ (יהושע כב, פסוק ח)
- ”הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ, וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד אֶתֶּן־לָךְ; אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כֵן לַמְּלָכִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא יִהְיֶה־כֵּן.“ (דברי הימים ב׳ א, פסוק יב)
- ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב בַּפֵּאָה, וּבַבִּכּוּרִים, וְלִכְתֹּב עָלָיו פְּרוֹזְבּוּל, וְלִקְנוֹת עִמּוֹ נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ג, משנה ו)
- ”הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיוּ בָּהֶן דְּבָרִים רְאוּיִין לְקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, יִנָּתְנוּ לָאֻמָּנִין בִּשְׂכָרָן, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ה, משנה ו)
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן חוֹלֵק בֵּן נְכָסִים לִנְכָסִים; נְכָסִים הַיְדוּעִים לַבַּעַל, לֹא תִמְכּוֹר...“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ח, משנה ב)
- בהשאלה: מַשֶּׁהוּ בַּעַל עֵרֶך וַחֲשִיבוּת.
- הנשר הוא נכס חי חשוב בארץ־ישראל עוד מימי המקרא.
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה לא אחת במקרא. השוו לאכדית: nikkassu - ממון, ולארמית: נִכְסָא-נכס, רכוש.
צירופים
עריכה- ירד מנכסיו
- נכסים בני חורין
- נכסי דלא ניידי (נדל"ן)
- נכסי נטושים
- נכס צאן ברזל
- נכסי רטושים
- נכסי מלוג
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: estate
ראו גם
עריכהנָכַס
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נכס |
| שורש וגזרה | נ־כ־ס א, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- קָנָה נְכָסִים, רָכַשׁ רְכוּשׁ.
- "וְהוֹאִילוּ לִנְכֹּס לָהֶם קַרְקָעוֹת וּלְיַסֵּד מוֹשָׁבוֹת..." מרדכי טביב, "כערער בערבה", עמ' 173
גיזרון
עריכה- גזור שם מן "נֶכֶס".