ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | רכוש |
הגייה* | rekhush |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־כ־שׁ |
דרך תצורה | משקל קְטוּל |
נטיות | רְכוּשׁ־, רְכוּשׁוֹ |
- דבר־מה חומרי השיך לאדם.
- ”וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.“ (בראשית טו, פסוק יד)
- ”וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם.“ (במדבר לה, פסוק ג)
- ”וְכָל-סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם בִּכְלֵי-כֶסֶף בַּזָּהָב בָּרְכוּשׁ וּבַבְּהֵמָה וּבַמִּגְדָּנוֹת לְבַד עַל-כָּל-הִתְנַדֵּב.“ (עזרא א, פסוק ו)
- בני הזוג התגרשו. על כן היה עליהם לחלק את הרכוש שצברו במשך חייהם המשותפים.
 ערך בוויקיפדיה: רכוש |