| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
רכוש
|
| הגייה* |
rekhush
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ר־כ־שׁ
|
| דרך תצורה |
משקל קְטוּל
|
| נטיות |
רְכוּשׁ־, רְכוּשׁוֹ
|
- דבר־מה חומרי השיך לאדם.
- ”וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.“ (בראשית טו, פסוק יד)
- ”וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם.“ (במדבר לה, פסוק ג)
- ”וְכָל-סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם בִּכְלֵי-כֶסֶף בַּזָּהָב בָּרְכוּשׁ וּבַבְּהֵמָה וּבַמִּגְדָּנוֹת לְבַד עַל-כָּל-הִתְנַדֵּב.“ (עזרא א, פסוק ו)
- בני הזוג התגרשו. על כן היה עליהם לחלק את הרכוש שצברו במשך חייהם המשותפים.
 ערך בוויקיפדיה: רכוש |
ערך בוויקיפדיה: רכוש