קֵרוּבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קירוב
הגייה* keruv
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ר־ב
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ קֵרוּבִים; קֵרוּב־, ר׳ קֵרוּבֵי־
  1. פעולה או תהליך שבסיומו מוסגת קרבה
    • מאור פנים מביא לקירוב לבבות.
    • חניה נכונה, כוללת קירוב של הרכב אל שפת המדרכה.
  2. [מתמטיקה] הערכה או פתרון לא מדויק או שתוצאתו מספקת למטרה מוגדרת.
    • מדדנו זמן תגובה של 2 שניות בקירוב.
    • כביש הסרגל ישר בקירוב טוב, בהזנחת עקמומיות כדור הארץ.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש קרב

נטיות הפעליםעריכה

ק־ר־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָרַב או קָרֵב קָרֵב

(ב׳ פעוּל: קָרוֹב)

יִקְרַב
נִפְעַל
הִפְעִיל הִקְרִיב מַקְרִיב יַקְרִיב הַקְרֵב לְהַקְרִיב
הֻפְעַל הֻקְרַב מֻקְרָב יֻקְרַב -אין- -אין-
פִּעֵל קֵרֵב מְקָרֵב יְקָרֵב קָרֵב לְקָרֵב
פֻּעַל קֹרַב מְקֹרָב יְקֹרַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקָרֵב מִתְקָרֵב יִתְקָרֵב הִתְקָרֵב לְהִתְקָרֵב

קָרוֹב אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קרוב
הגייה* karov
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־ר־ב
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות ר׳ קְרוֹבִים; נ׳ קְרוֹבָה, נ"ר קְרוֹבוֹת
  1. נמצא במרחק קצר.
    • ”אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב...“ (במדבר כד, פסוק יז)
    • ”כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד; בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ.“ (דברים ל, פסוק יד)
    • ”דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ; קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב.“ (ישעיהו נה, פסוק ו)
    • ”בּוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב לָאַמָּה מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.“ (משנה, מסכת גיטיןפרק ה, משנה ח)
    • ”הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לְירוּשָׁלַיִם; הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם, וְעִטְּרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם.“ (משנה, מסכת ביכוריםפרק ג, משנה ג)
    • הכסא קרוב לשולחן האוכל.

גיזרוןעריכה

  • אכדית: qurbu, qerbu; ערבית: قَرِيب (קָרִיבּ).

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש קרב

נטיות הפעליםעריכה

ק־ר־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָרַב או קָרֵב קָרֵב

(ב׳ פעוּל: קָרוֹב)

יִקְרַב
נִפְעַל
הִפְעִיל הִקְרִיב מַקְרִיב יַקְרִיב הַקְרֵב לְהַקְרִיב
הֻפְעַל הֻקְרַב מֻקְרָב יֻקְרַב -אין- -אין-
פִּעֵל קֵרֵב מְקָרֵב יְקָרֵב קָרֵב לְקָרֵב
פֻּעַל קֹרַב מְקֹרָב יְקֹרַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקָרֵב מִתְקָרֵב יִתְקָרֵב הִתְקָרֵב לְהִתְקָרֵב

קָרוֹב בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קרוב
הגייה* karov
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ר־ב
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות ר׳ קְרוֹבִים; נ׳ קְרוֹבָה, נ"ר קְרוֹבוֹת
 
תרשים של אילן יוחסין, עם המונח העברי לכל קרוב
  1. מי שמתקיים עמו קשר משפחתי.
    • ”אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ“ (תהלים לח, פסוק יב)
    • ”חָדְלוּ קְרוֹבָי וּמְיֻדָּעַי שְׁכֵחוּנִי“ (איוב יט, פסוק יז)
    • ”...וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ מִגֹּאֲלֵנוּ הוּא.“ (רות ב, פסוק כ)
    • ”רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אָב וּבְנוֹ וְכֹל הַקְּרוֹבִין, כְּשֵׁרִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ.“ (משנה, מסכת ראש השנהפרק א, משנה ז)
    • ”הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה קִדַּשְׁתִּיךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִדַּשְׁתַּנִי, הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו.“ (משנה, מסכת קידושיןפרק ג, משנה י)
    • ”נִתְעַכַּל הַבָּשָׂר, מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן; וְהַקְּרוֹבִים בָּאִים וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם הַדַּיָּנִין וּבִשְׁלוֹם הָעֵדִים...“ (משנה, מסכת סנהדריןפרק ו, משנה ו)

גיזרוןעריכה

  • מקבילה בערבית قَرِيب (קָרִיבּ) במשמעות זו.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

סמוכיןעריכה