עקר

(הופנה מהדף עיקר)

עָקַרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עקר
שורש וגזרה ע־ק־ר, שלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הוציא מהאדמה צמח עם שורשו.
    • ”תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ; אִם נִכֵּשׁ אוֹ כִסַּח, אוֹמְרִים לוֹ, עֲקר אֶת הַכֹּל חוּץ מִמִּין אֶחָד.“ (משנה, מסכת כלאיםפרק ב, משנה ה)
    • ”הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת, שׁוֹגֵג, יְקַיֵּם; מֵזִיד, יַעֲקֹר; וּבַשְּׁבִיעִית, בֵּין שׁוֹגֵג, בֵּין מֵזִיד, יַעֲקֹר.“ (משנה, מסכת תרומותפרק ב, משנה ג)
    • הָעוֹקֵר לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ וְנוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ לְזֶרַע, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא גָּרְנָן.“ (משנה, מסכת מעשרותפרק ה, משנה ב)
  2. הפריד בכוח עצם המחובר בחזקה או באופן אורגני למקומו.
    • ”הֲרֵינִי כְּשִׁמְשׁוֹן, כְּבֶן מָנוֹחַ, כְּבַעַל דְּלִילָה, כְּמִי שֶׁעָקַר דַּלְתוֹת עַזָּה, כְּמִי שֶׁנִּקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, הֲרֵי זֶה נְזִיר שִׁמְשׁוֹן.“ (משנה, מסכת נזירפרק א, משנה ב)
    • רופאת השיניים נאלצה לעקור שתיים משיניו הטוחנות של המטופל.
  3. עבר לגור במקום אחר.
    • בסוף שנות השישים עקרה המשפחה לתל אביב.
  4. אילץ אדם לעזוב את מקום מגוריו.
  5. טיפל בבעיה מהיסוד ("השורש"), סילק לצמיתות.
    • ”הָרוֹאֶה [...] מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ.“ (משנה, מסכת ברכותפרק ט, משנה א)
  6. בהלכה, נטל חפץ ממקומו לפני הוצאתו מרשות לרשות בשבת.

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

עָקָרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עקר
הגייה* ׳akar
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ע־ק־ר
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות
  1. מי שאינו יכול ללדת.
    • ”וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה.“ (שופטים יג, פסוק ב)
  2. דבר שאין בו תועלת.
    • זהו ויכוח עקר.

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא
  • מקביל ליוונית עתיקה בהגיית (א)קַרְפַּ ἄκαρπα בהוראת "חסר פרי".(καρπα בתוספת תחילית ἄ שלא נהגית, לציון שלילת-,הֶעַדר-)[דרוש מקור][דרושה הבהרה]

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

עִקָּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עיקר
הגייה* ׳ikar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ק־ר
דרך תצורה משקל קִטָּל
נטיות ר׳ עִקָּרִים. נ"י עִקָּרוֹ עִקָּרָם עִקָּּּּּּּּּּרָהּ נ"ר עִקָּרָיו עִקָּרֶיהָ
 
חלקי החבל: סיבים, חוטים, עיקרים
  1. שורש צמח. יסוד של בנין.
    • ”רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָּדוֹק אוֹמֵר, אַף מַשְׁקֶה הוּא אֶת הַנּוֹף בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא אֶת הָעִקָּר.“ (משנה, מסכת שביעיתפרק ב, משנה ד)
    • ”שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַלְבִּין, טָהוֹר; עִקָּרָן מַלְבִּין וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר, טָמֵא.“ (משנה, מסכת נגעיםפרק ד, משנה ד)
  2. התחלת קיומו של דבר.
  3. החשוב מכל השאר. מהות הדבר.
    • ”זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁהוּא עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה, מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה“ (משנה, מסכת ברכותפרק ו, משנה ז)
    • ”כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַשַּׁבָּת. כָּל הַשּׁוֹכֵחַ עִקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת.“ (משנה, מסכת שבתפרק ז, משנה א)
    • ”חזקיה עיקר מלכותו י"ד שנה ומה שהוסיף לו הקדוש ברוך הוא יותר מן העיקר..שתוספתו של הקדוש ברוך הוא יתירה על העיקר לפיכך ברכן בלשון תוספת“ (דברים רבה, פרשה א, סימן יג)
    • אני משנן כל בוקר את שלשה עשר עיקרי האמונה שסידר הרמב"ם.
  4. עברית חדשה בהשאלה (1): כמה חוטי־חבל שזורים יחד; גדיל.
    • החבל עשוי מסיבי צמחים או סיבים סינתטיים השזורים לחוטים, החוטים שזורים לעיקרים, ושלושה או ארבעה עיקרים שזורים לחבל.
    • "חבל בעל שלושה עיקרים נמתח יותר, עמיד מאד בפני חיכוך ולרוב גם זול יותר." (אתר לציוד ימי: ימית סחר בע"מ)

גיזרוןעריכה

  1. לשון חז"ל. במקרא בארמית ”בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ...“ (דניאל ד, פסוק כיב)
  2. השוו עם המילה הארמית מעיקרא. משמעותה הרווחת מראש מהתחלה, אך משמעותה המילולית משורשו של הדבר.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגומיםעריכה

  • אנגלית: strand‏‏‏‏ (4)

עִקֵּרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עיקר
שורש וגזרה ע־ק־ר
בניין פִּעֵל
  1. השבית את יכולותיו. הוציא מכלל פעולה.
    • ”כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר“ (בראשית מט, פסוק ו)
    • ”אָנֹכִי נֹתֵן אֶת כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ“ (יהושע יא, פסוק ו)
    • ”וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב“ (שמואל ב׳ ח, פסוק ד)
  2. לשון חז"ל [הלכה] שחט תוך כדי משיכת הקנה או הושט ממקומם.
    • ”הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ, הַנּוֹחֵר, וְהַמְּעַקֵּר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל; וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.“ (משנה, מסכת בבא קמאפרק ז, משנה ה)
  3. עברית חדשה פגע בגופו של בעל חיים ומנע ממנו את היכולת להתרבות

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

  1. עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): טיהר מקום מחיידקים

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גיזרוןעריכה

  1. המילה מופיעה ארבע פעמים במקרא. רק בהקשר לבעלי חיים. על פי פרשנת חז"ל בפסוק בשמואל ב הנ"ל חתך את פרסותיהם -תחתית עיקָר ושורש.
  2. צורה מחודשת לעָקַר.
  3. על פי המקראית עָקָר

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: neuter‏‏‏‏

עֵקֶרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עקר
הגייה* ׳eker
חלק דיבר
מין זכר
שורש ע־ק־ר
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): תושב חדש בארץ מעם זר.
    • ” וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר.“ (ויקרא כה, פסוק מז)
  2. שם תנ"כי

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת. מן עָקַר או מן עִקָּר.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רשב"ם: שנעקר מזה המלכות רחוק מארצכם, לא תושב ולא גר ולא גוי ואזרח.
  • אבן עזרא: כמו שרש, והטעם ששב לדת ישראל והוא ממשפחת גר ואין ריע לו, רק הוא כמו מלת ”ושרשך“ (תהלים נב, פסוק ז) הפך וכן ”ואת סוסיהם תעקר“ (יהושוע יא, פסוק ו)
  • רבינו בחיי: ע"ד הפשט גוי עקרי שמעולם לא נתגייר והוא ממשפחת גר.
  • רוב הפרשנויות בחז"ל במילה זו הן בדרך הדרש.

ראו גםעריכה