בִּיאָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ביאה
הגייה* bia
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ו־א
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות בִּיאַת־, ר׳ בִּיאוֹת
  1. לשון חז"ל קיום יחסי מין.
    • ”מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי נָשִׁים, וָמֵת, בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן פוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.“ (משנה, מסכת יבמותפרק ד, משנה יא)
    • ”הָאִשָּׁה נִקְנֵית בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים, וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בִּשְׁתֵּי דְרָכִים. נִקְנֵית בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר, וּבְבִיאָה.“ (משנה, מסכת קידושיןפרק א, משנה א)
    • ”אֵלּוּ מְבִיאִין קָרְבָּן אֶחָד עַל עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה, הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה בִּיאוֹת הַרְבֵּה, וְנָזִיר שֶׁנִּטְמָא טֻמְאוֹת הַרְבֵּה, וְהַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי אֲנָשִׁים הַרְבֵּה, וּמְצֹרָע שֶׁנִּתְנַגַּע נְגָעִים הַרְבֵּה.“ (משנה, מסכת כריתותפרק ב, משנה ג)
    • ”כָּל הָעֲרָיוֹת עָשָׂה בָהֶן אֶת הַמְעָרֶה כַּגּוֹמֵר, וְחַיָּב עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה.“ (משנה, מסכת כריתותפרק ב, משנה ד)

גיזרוןעריכה

  • שם פעולה מן בא. המופיע בהקשר זה גם במקרא, כבפסוקים: ”יֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-לָבָן הָבָה אֶת-אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ. וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה. וַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת-לֵאָה בִתּוֹ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו וַיָּבֹא אֵלֶיהָ.“ (בראשית כט, פסוקים כאכג)
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא: ”וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן-אָדָם שָׂא-נָא עֵינֶיךָ דֶּרֶךְ צָפוֹנָה וָאֶשָּׁא עֵינַי דֶּרֶךְ צָפוֹנָה וְהִנֵּה מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ סֵמֶל הַקִּנְאָה הַזֶּה בַּבִּאָה (יחזקאל ח, פסוק ה)
  • 1: מקביל לפועל בערבית בהגיית בָּאֲ بَاهَ בהוראת להתאחד וגם בהוראת משגל.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה


השורש בוא

השורש ב־ו־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נע"ו/י וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

ב־ו־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּא בָּא יָבוֹא בּוֹא לָבוֹא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵבִיא מֵבִיא יָבִיא הָבֵא לְהָבִיא
הֻפְעַל הוּבָא מוּבָא יוּבָא -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-