הִתְנַפֵּל

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התנפל
שורש וגזרה נ־פ־ל
בניין הִתְפַּעֵל

בא ברוב כוח למלאות רצונו.

  1. בא בהתקפה. בכוחו כפה את עצמו על אדם לעשות לו רעה.
    • ”ולהתנפל עלינו ולקחת אותנו לעבדים “ (בראשית מג, פסוק יח)
    • המחבל מוג הלב נהג התנפל על האשה מאחור וניסה לדוקרה.
    • מה אתה מתנפל ככה פתאום?! אפשר לבקש יפה.
  2. תפס ואחז באחר ברוב תשוקתו.
    • לבחור שנשא בתולה שהיא הוגנת לו הוא הגון לה והיא מתנפלת עליו והוא מתנפל עליה אבות דרבי נתן פרק כג
    • מיד כשירד מהמטוס התנפלו עליו בחיבוקים ונשיקות.
  3. השכיב את עצמו על הארץ בהתרפסות.
    • ”ואתנפל לפני ה“ (דברים ט, פסוק יח) .
    • ”וּכְהִתְפַּלֵּל עֶזְרָא וּכְהִתְוַדֹּתוֹ בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים “ (עזרא י, פסוק א)
    • כיון שהכיר אותו קרע בגדיו ותלש בשערו, והיה צועק ובוכה ומתנפל לפני רגליו, אמר לו אדוני מורי מחול לי מסכת כלה פרק א הלכה כא}}

גיזרון

עריכה
  • .

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

עריכה
השורש נפל

השורש נ־פ־ל הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים

עריכה
נ־פ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָפַל נוֹפֵל

(ב׳ פעוּל: נָפוּל)

יִפֹּל פֹּל לִנְפֹּל או לִפֹּל
נִפְעַל נִפַּל נִפָּל יִנָּפֵל הִנָּפֵל לְהִנָּפֵל
הִפְעִיל הִפִּיל מַפִּיל יַפִּיל הַפֵּל לְהַפִּיל
הֻפְעַל הֻפַּל מֻפָּל יֻפַּל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַפֵּל מִתְנַפֵּל יִתְנַפֵּל הִתְנַפֵּל לְהִתְנַפֵּל

קראו עוד

עריכה
  • "גזרת פ"נ: הבלעת הנו"ן או קיומה", אתר האקדמיה-[1]