הזיק
הִזִּיק
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הזיק |
| שורש וגזרה | נ־ז־ק, גזרת חפ"נ |
| בניין | הפעיל |
- לשון חז"ל הסב נֶזֶק.
- " יש חייב על נזקי עצמו ועל נזקי שורו וחמורו ופטור על נזקי עצמו ועל נזקי שורו כיצד חייב על נזקי עצמו ועל נזקי שורו וחמורו הזיק ברשות היחיד חייב שורו וחמורו" (תוספתא, סדר נזיקין, מסכת בבא קמא, פרק ג', ג')
- "הלחם ובלחם הפנים, ולא כבו הגשמים את עצי המערכה, ולא נצחה הרוח את עמוד העשן, עומדים צפופים ומשתחווים רווחים, ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם, ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים" (משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות, פרק ה', ד')
- "ואם הזיק, משלם מה שהזיק" (משנה, סדר נזיקין, מסכת בבא מציעא, פרק י', ז')
- "כִּי יֵשׁ בָּהּ אֵיזֶה זִיק שֶׁהוּא, שֶׁכְּלָל הוּא לֹא מַזִּיק שֶׁהוּא. וְיֵשׁ בָּהּ אֵיזֶה חֵן שֶׁהוּא, שֶׁלְּאַחֶרֶת אֵין שֶׁהוּא..." ("בכל זאת יש בה משהו" / נתן אלתרמן)
גיזרון
עריכה- השוו, שומרית אזג. אכדית - "אַסַקוּ" asakku - ע"פ המיתולוגיה הבבלית-אכדית, היה שמו של שד הגורם למחלות .
- מקורו של השורש נ-ז-ק הוא מהתנך: אֵין הַצַּר שֹׁוֶה בְּנֶזֶק הַמֶּלֶךְ, ”כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ.“ (אסתר ז, פסוק ד)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה
|
| השורש נזק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|