חמץ

לערך העוסק בפועל חָמַץ במקרא; ראו חָמַס.

יש להוסיף לדף זה את הערך: חִמֵּץ.

חָמֵץ אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חמץ
שורש וגזרה	ח־מ־ץ, שלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

לשון המקרא תפח ותסס (הנושא הוא בצק):
- ”וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת־בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל־שִׁכְמָם“ (שמות יב, פסוק לד)
- ”וַיֹּאפוּ אֶת־הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי־גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם־צֵדָה לֹא־עָשׂוּ לָהֶם“ (שמות יב, פסוק לט)
- בצק שמשאירים אותו בחוץ במשך זמן רב עלול לחמוץ. כדי שהבצק לא יחמץ יש לאפות אותו לאחר לישה של 18 דקות לכל היותר.

גזרוןעריכה

במצרית עתיקה ח'מִיץ פירוש : "מלח ("salt") המובא מן הארצות הצפוניות"^[1].
מן הלשונות הדרום-ערביות (געז) נ חַבַּ זַ,לחם (خ ب ز)‎ + חבּ ץ(خ ب ص) ,בארמית תלמודית משמש חבץ خبيص בהוראת מאכל שנוצר כתוצאה מתהליך של תסיסה מחמצת,ראו גם ב"שולחן ערוך - צור חיים" משנת 1775, "חביצה דהיינו פירורי לחם שנדבקים יחד על ידי מרק".

הערהעריכה

בלשון המקרא הפועל מופיע בבניין קל - חָמֵץ. בעברית החדשה מקובל להשתמש בפועל בבניין הפעיל - החמיץ. בקרב יהדות תאפיללת במרוקו, הצירוף "בדיקת - חמץ" שימש בהוראת "כליון מוחלט".
התורה אסרה על הבאת קורבן חמץ משום עבודה זרה, למרות איסור זה מתברר כי במזבחות עגלי שומרון נעשו דברים מעין אלה למורת רוח הנביא עמוס המאשים: ”וְקַטֵּר מֵחָמֵץ תּוֹדָה“ (עמוס ד, פסוק ה)

מילים נרדפותעריכה

תסס, תפח.

ראו גםעריכה

חָמֵץ בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חמץ
הגייה^*	chametz
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־מ־ץ
דרך תצורה	בינוני של הפועל חָמֵץ
נטיות	ר׳ חֲמֵצִים; חֲמֵץ־, ר׳ חַמְצֵי־

בצק שחמץ (תסס ותפח), או לחם שנאפה מבצק כזה.
"מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלֶךָ" (שמות יג ז)

"עַל־חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל־זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו" (ויקרא ז יג)

צירופיםעריכה

ניגודיםעריכה

מצה

תרגוםעריכה

אנגלית: leavened‏‏‏‏

ראו גםעריכה

שאור

חֹמֶץעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חומץ
הגייה^*	khomets
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־מ־ץ
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות

בקבוקי חומץ

נוזל מימי חמוץ המשמש בעיקר בבישול ובתבלון מאכלים; לעתים קרובות בעל ניכוחיות גבוהה, הנוצר מתהליכי חמצון של משקאות אלכוהוליים, במיוחד מן היין.
- ”מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.“ (במדבר ו, פסוק ג)
- ”וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ.“ (תהלים סט, פסוק כב)
- ”כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו.“ (משלי י, פסוק כו)
- ”וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן-הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ“ (רות ב, פסוק ב)
- ”וּבִיהוּדָה, הָאוֹג, וְהַחֹמֶץ שֶׁבִּיהוּדָה, וְהַכֻּסְבָּר; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַשִּׁיתִין פְּטוּרִין, חוּץ מִשֶּׁל דּוּפְרָה.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק א, משנה א)
- ”דְּבַשׁ תְּמָרִים וְיֵין תַּפּוּחִים וְחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב קֶרֶן וָחֹמֶשׁ.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק יא, משנה ב)
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לַכּל הוּא נוֹתֵן, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ חֹמֶץ וָצִיר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ג, משנה ה)
- ”כֹּל שֶׁאֵין בַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם, מֻתָּר, כְּגוֹן חֹמֶץ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי גְרִיסִין.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ה, משנה ב)