מקור הבטוי בתלמוד הבבלי ובאגדה המבקרת את מעשיו הנלוזים של רבי אלעזר ברבי שמעון שהיה מוסר גנבים יהודים למלכות רומי שהייתה תולה אותם - ”הביאו לרבי אלעזר ברבי שמעון והיה תופס גנבים. שלח לו רבי יהושע בן קרחא: חומץ בן יין, עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה.“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף פג, עמוד ב).
