מלח

מֶלַח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלח
הגייה*	melakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר (נקבה)
שורש	מ־ל־ח
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ מְלָחִים, מִלְחֵי־

גבישי מלח (1)

1. תרכובת של נתרן וכלור המשמשת לתיבול מזון.

   • ”וְכָל־קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל־קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח.“ (ויקרא ב, פסוק יג)
   • ”גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל־אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא־יַעֲלֶה בָהּ כָּל־עֵשֶׂב...“ (דברים כט, פסוק כב)
   • ”הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי־מֶלַח; אִם־יֶשׁ־טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת?!“ (איוב ו, פסוק ו)
   • ”בְּפִלְפֵּל וּבְגַרְגִּיר מֶלַח וּבְכָל דָּבָר שֶׁתִּתֵּן לְתוֹךְ פִּיהָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתֵּן לְכַתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה ה)
   • ”בּוֹזְקִין מֶלַח עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחֲלִיקוּ“ (משנה, מסכת ערובין – פרק י, משנה יד)
   • ”מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּבֶל וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסִּיד וְאֶת הַסְּלָעִים מִכָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְסָד בַּסִּיד.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ב, משנה א)
   • ”כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בַּמְּשׁוּרָה תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ד)

2. [כימיה] בהשאלה מן (1): תרכובת יונית; תרכובת שנוצרת מתגובה של חומצה ובסיס.

   • גיר הוא סוג של מלח.

גזרון

• למילה קיימות מקבילות בשפות שמיות נוספות: פיניקית: בהגיית מלח 𐤌𐤋𐤇 . געז: malḥ, mǝlḥ, mǝlḥā ערבית בהגיית מִלְח : مِلْح.
• בלשון חז"ל מופיע בלשון נקבה - מלח סדומית ככינוי ארכאי-תורני למלח שמקורו בים המלח שבישראל (בבלי ברכות ה).

צירופים

• אכל בלי מלח
• ברית מלח
• זרה מלח על הפצעים
• זרע מלח
• ים המלח
• מי מלח
• מלח בשול
• מלח הארץ
• מלח מים
• מלח סדומית
• מלח שולחן

נגזרות

• מלחי
• מלחייה

תרגום

• אנגלית: salt‏‏‏‏
• יידיש: זאַלץ‏‏‏‏
• ערבית: مِلْح‏‏‏‏ (הגייה: מִלְח)
• רוסית: соль‏‏‏‏

ראו גם

• תפל
• ממולח

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מלח

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלח

מַלָּח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלח
הגייה*	malakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קַטָּל - אך עיינו בגיזרון
נטיות	ר׳ מַלָּחִים; מַלַּח־, ר׳ מַלָּחֵי־

מלח

1. לשון המקרא איש צוות באוניית סוחר. בהרחבה: ימאי, יורד ים, גם באוניות מלחמה.

   • "הוֹנֵךְ וְעִזְבוֹנַיִךְ מַעֲרָבֵךְ מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ מַחֲזִיקֵי בִדְקֵך" (יחזקאל כז כז)
   • "וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל־אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל־הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם" (יונה א ה)
   • העירייה ארחה את מלחי הצי השישי שהגיעו לנמל.
   • את חגיגות היובל חתם ערב שירי מלחים.

2. דֵּרוּג במחלקת הסיפון באוניית סוחר.
3. דרגת חוגר בציי מלחמה המקבילה לדרגת טוראי בחילות יבשה; הייתה נהוגה גם בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות.^[1]

   • ”נקבעו הדרגות בחיל הים הישראלי: [...] "מלח" הוא הדרגה המקבילה לטוראי ויתר הדרגות הן מלמטה למעלה, כדלקמן: מלח ראשון, רב מלח, סמל ורב סמל [...].“ ("הבֹקר", 22 בנובמבר 1948, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גזרון

• מן המקרא. בניגוד לאטימולוגיה עממית נפוצה,^[2] המילה מַלָּח איננה קשורה למֶלַח (כביכול מלשון מליחות הים). מקור המילה איננו שמי, אלא משומרית: malaḫ, הלחם של ma (= אנייה) + laḫ (= לנהוג, לכוון). המילה נשאלה לאכדית בצורה malāḫu, וממנה הגיעה לעברית תוך התאמתה למשקל קַטָּל הרגיל לציין בעלי מלאכה. מהאכדית התגלגלה המילה גם לצידונית (פיניקית) 𐤌𐤋𐤇 (מלח) ולארמית מַלָּחָא, וממנה לערבית مَلَّاح (מַלָّאח). יש הסבורים שגם לעברית הגיעה המילה בתיווך הארמית ולא ישירות מן האכדית, אך אין לכך ראיות מכריעות.^[3]

פרשנים מפרשים

• מצודות על יחזקאל כז כז: "מלחיך" - אוחזי המשוטות; "וחובליך" - מושכי חבלי הוילון.
• מלבי"ם על יחזקאל כז כז: "מלחיך" מנהיגי הספינה, "וחובליך" רב החובל ר"ל העם והשרים.
• מצודות על יונה א ה: "המלחים" – כן ייקראו מוליכי הספינות. וכן: "כל אניות הים ומלחיהם" (יחזקאל כז, ט).

צירופים

• מלח פשוט
• מלח כשיר
• רב מלחים
• מלח ראשון
• רב מלח
• שוליית מלחים

מילים נרדפות

• יורד ים, ימאי, ספן (1)
• טוראי (3)

תרגום

• אנגלית: sailor‏, seaman‏‏‏‏‏ (1); deckhand‏‏‏‏‏ (2)
• אנגלית: bluejacket‏‏‏‏ (כינוי למלח בצי המלכותי הבריטי)
• יידיש: מאַטראָז‏‏‏‏
• ערבית: مَلَّاح‏‏‏‏ (הגייה: מַלָّאח), بَحَّار‏‏‏‏ (הגייה: בַחָّאר)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ספן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלחים

סימוכין

1. ↑  אברהם עקביה וסעדיה ר' גולדברג, מילון למונחי צבא. חיפה, הוצאת מגן, 1951.
2. ↑  ראו למשל את נאומו של פרופסור נחום סלושץ בפני ועד הלשון העברית הטוען שמקור המלה מכנענית.
3. ↑  Maximilian Ellenbogen, Foreign Words in the Old Testament: Their Origin and Etymology, London: Luzac, 1957, p. 103; Paul V. Mankowski, Akkadian Loanwords in Biblical Hebrew, Winona Lake: Eisenbrauns, 2000, p. 93. בעברית ראו אצל יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים: קרית-ספר, תשכ"א, עמ' 58; נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו: פרקי לשון לעם, ירושלים: ראובן מס, תרצ"ח, עמ' 14 (= לשוננו ח [תרצ"ז], עמ' 108)

מָלַח

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	מלח
שורש וגזרה	מ־ל־ח, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. זרה מלח על דבר מה.

   • ”וְכָל־קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ, עַל כָּל־קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח“ (ויקרא ב, פסוק יג)\
   • הטבח מלח את הבשר.

מילים נרדפות

• המליח

תרגום

• אנגלית: salt‏‏‏‏