מלח

מֶלַח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלח
הגייה*	melach
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	מ־ל־ח
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ מְלָחִים; מֶלַח־, ר׳ מִלְחֵי־

גבישי מלח (1)

1. תרכובת של נתרן וכלור המשמשת לתיבול מזון.

   • חסר קצת מלח במרק.
   • ”הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי-מֶלַח, אִם-יֶשׁ-טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת“ (איוב ו, פסוק ו)

2. [כימיה] תרכובת שנוצרת מתגובה של חומצה ובסיס.

   • גיר הוא סוג של מלח.

גיזרון

• למילה קיימות מקבילות בשפות שמיות נוספות: געז – malḥ, mǝlḥ, mǝlḥā; ערבית – مِلْح (מִלְח), פיניקית 𐤌𐤋𐤇 (מלח).
• בלשון חז"ל לפעמים נקבה מלח סדומית מלח ממתקת את הבשר (בבלי ברכות ה).

צירופים

• ברית מלח
• זרה מלח על הפצעים
• ים המלח
• מי מלח
• מלח בשול
• מלח הארץ
• מלח שולחן

נגזרות

• מלחי
• מלחייה
• מלוח
• ממלחה
• מליח

תרגום

• אנגלית: salt‏‏‏‏
• ערבית: مِلْح‏‏‏‏ (הגייה: מִלְח)
• רוסית: соль‏‏‏‏

ראו גם

• תפל
• ממולח

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מלח

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלח

מַלָּח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלח
הגייה*	malach
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קַטָּל - אך עיינו בגיזרון
נטיות	ר׳ מַלָּחִים; מַלַּח־, ר׳ מַלָּחֵי־

מלח

1. ימאי, ספן; אדם המתפרנס מעבודה באנייה או בספינה.

   • העירייה ארחה את מלחי הצי השישי שהגיעו לנמל.
   • את חגיגות היובל חתם ערב שירי מלחים.
   • "הוֹנֵךְ וְעִזְבוֹנַיִךְ מַעֲרָבֵךְ מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ מַחֲזִיקֵי בִדְקֵך" (יחזקאל כז כז)
   • "וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל־אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל־הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם" (יונה א ה)

2. עובד סיפון באנייה שאינו קצין.

   • אחד המלחים טיפס על התורן אל קן העורב לצפות אם נראית יבשה באופק.

3. דרגת החוגר הנמוכה ביותר בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות, שהקבילה לדרגת טוראי בחילות היבשה.^[1]

גיזרון

• מן המקרא. בניגוד לאטימולוגיה עממית נפוצה,^[2] המילה מַלָּח איננה קשורה למֶלַח (כביכול מלשון מליחות הים). מֻ-לח הוא הלחם מילים מלשון שומרית - "m" (מ) , בהוראת אונייה (מיוצג ע"י ציור אנייה) + ("לַח") laḫ בהוראת נוסע,לנהוג, לכוון . המילה נשאלה לאכדית בצורה malāḫu, וממנה הגיעה לעברית תוך התאמתה למשקל קַטָּל הרגיל לציין בעלי מלאכה. מהאכדית התגלגלה המילה גם לארמית מַלָּחָא, וממנה לערבית مَلَّاح (מַלָّאח). יש הסבורים שגם לעברית הגיעה המילה בתיווך הארמית ולא ישירות מן האכדית, אך אין לכך ראיות מכריעות.^[3]

פרשנים מפרשים

לדעה אחת השם נגזר ממֶלַח, מליחותם של מי הים, לדעה אחרת מלשון ערבוב במקרא ממולח.

צירופים

• מלח בכיר
• מלח פשוט
• מלח כשיר
• מלח ראשון
• רב מלחים
• רב מלח

מילים נרדפות

• יורד ים, ימאי, ספן (1)
• טוראי (3)

תרגום

• אנגלית: seaman‏, sailor‏‏‏‏‏ (1); deckhand‏‏‏‏‏ (2)
• ערבית: مَلَّاح‏‏‏‏ (הגייה: מַלָّאח), بَحَّار‏‏‏‏ (הגייה: בַחָّאר)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ספן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלחים

סימוכין

1. ↑  אברהם עקביה וסעדיה ר' גולדברג, מילון למונחי צבא. חיפה, הוצאת מגן, 1951.
2. ↑  ראו למשל את נאומו של פרופסור נחום סלושץ בפני ועד הלשון העברית הטוען שמקור המלה מכנענית.
3. ↑  Maximilian Ellenbogen, Foreign Words in the Old Testament: Their Origin and Etymology, London: Luzac, 1957, p. 103; Paul V. Mankowski, Akkadian Loanwords in Biblical Hebrew, Winona Lake: Eisenbrauns, 2000, p. 93. בעברית ראו אצל יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים: קרית-ספר, תשכ"א, עמ' 58; נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו: פרקי לשון לעם, ירושלים: ראובן מס, תרצ"ח, עמ' 14 (= לשוננו ח [תרצ"ז], עמ' 108)

מָלַח

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	מלח
שורש וגזרה	מ־ל־ח, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. זרה מלח על דבר מה.

   • ”וְכָל־קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ, עַל כָּל־קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח“ (ויקרא ב, פסוק יג)\
   • הטבח מלח את הבשר.

מילים נרדפות

• המליח

תרגום

• אנגלית: salt‏‏‏‏