מֶלַחעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלח
הגייה* melach
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ל־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ מְלָחִים; מֶלַח־, ר׳ מִלְחֵי־
 
גבישי מלח (1)
  1. תרכובת של נתרן וכלור המשמשת לתיבול מזון.
    • חסר קצת מלח במרק.
    • ”הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי-מֶלַח, אִם-יֶשׁ-טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת“ (איוב ו, פסוק ו)
  2. [כימיה] תרכובת שנוצרת מתגובה של חומצה ובסיס.
    • גיר הוא סוג של מלח.

גיזרוןעריכה

  • למילה קיימות מקבילות בשפות שמיות נוספות: געז – malḥ, mǝlḥ, mǝlḥā; ערבית – مِلْح (מִלְח).
  • בלשון חז"ל לפעמים נקבה מלח סדומית.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: salt‏‏‏‏
  • ערבית: مِلْح‏‏‏‏ (הגייה: מִלְח)
  • רוסית: соль‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מלח
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלח

מַלָּחעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלח
הגייה* malach
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קַטָּל - אך עיינו בגיזרון
נטיות ר׳ מַלָּחִים; מַלַּח־, ר׳ מַלָּחֵי־
 
מלח
  1. ימאי, ספן; אדם המתפרנס מעבודה באנייה או בספינה.
    • העירייה ארחה את מלחי הצי השישי שהגיעו לנמל.
    • את חגיגות היובל חתם ערב שירי מלחים.
    • "הוֹנֵךְ וְעִזְבוֹנַיִךְ מַעֲרָבֵךְ מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ מַחֲזִיקֵי בִדְקֵך" (יחזקאל כז כז)
    • "וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל־אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל־הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם" (יונה א ה)
  2. עובד סיפון באנייה שאינו קצין.
  3. דרגת החוגר הנמוכה ביותר בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות, שהקבילה לדרגת טוראי בחילות היבשה.[1]

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא. בניגוד לאטימולוגיה עממית נפוצה,[2] המילה מַלָּח איננה קשורה למֶלַח (כביכול מלשון מליחות הים). מקור המילה איננו שמי, אלא משומרית: malaḫ, הלחם של ma (= אנייה) + laḫ (= לנהוג, לכוון). המילה נשאלה לאכדית בצורה malāḫu, וממנה הגיעה לעברית תוך התאמתה למשקל קַטָּל הרגיל לציין בעלי מלאכה. מהאכדית התגלגלה המילה גם לארמית מַלָּחָא, וממנה לערבית مَلَّاح (מַלָّאח). יש הסבורים שגם לעברית הגיעה המילה בתיווך הארמית ולא ישירות מן האכדית, אך אין לכך ראיות מכריעות.[3]

פרשנים מפרשיםעריכה

לדעה אחת השם נגזר ממֶלַח, מליחותם של מי הים, לדעה אחרת מלשון ערבוב במקרא ממולח.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ספן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלחים


סימוכיןעריכה

  1.   אברהם עקביה וסעדיה ר' גולדברג, מילון למונחי צבא. חיפה, הוצאת מגן, 1951.
  2.   ראו למשל את נאומו של פרופסור נחום סלושץ בפני ועד הלשון העברית הטוען שמקור המלה מכנענית.
  3.   Maximilian Ellenbogen, Foreign Words in the Old Testament: Their Origin and Etymology, London: Luzac, 1957, p. 103; Paul V. Mankowski, Akkadian Loanwords in Biblical Hebrew, Winona Lake: Eisenbrauns, 2000, p. 93. בעברית ראו אצל יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים: קרית-ספר, תשכ"א, עמ' 58; נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו: פרקי לשון לעם, ירושלים: ראובן מס, תרצ"ח, עמ' 14 (= לשוננו ח [תרצ"ז], עמ' 108)

מָלַחעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מלח
שורש וגזרה מ־ל־ח, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. זרה מלח על דבר מה.
    • ”וְכָל־קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ, עַל כָּל־קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח“ (ויקרא ב, פסוק יג)\
    • הטבח מלח את הבשר.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: salt‏‏‏‏
השורש מלח

השורש מ־ל־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

מ־ל־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָלַח מוֹלֵחַ

(ב׳ פעוּל: מָלוּחַ)

יִמְלַח מְלַח לִמְלֹחַ
נִפְעַל נִמְלַח נִמְלָח יִמַּלַח הִמָּלַח לְהִמָּלַח
הִפְעִיל הִמְלִיחַ מַמְלִיחַ יַמְלִיחַ הַמְלַח לְהַמְלִיחַ
הֻפְעַל הֻמְלַח מֻמְלָח יֻמְלַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-