ים המלח

יָם הַמֶּלַח

ים המלח

לשון המקרא ימה המצויה בתחום השבר הסורי אפריקני, על הגבול בין ישראל לירדן, במקום הנמוך ביותר בעולם.
- ”כָּל-אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל-עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח.“ (בראשית יד, פסוק ג)
- ”וְהָעֲרָבָה עַד-יָם כִּנְרוֹת מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם-הַמֶּלַח מִזְרָחָה דֶּרֶךְ בֵּית הַיְשִׁמוֹת וּמִתֵּימָן תַּחַת אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה.“ (יהושע יג, פסוק ד)
- ”עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ/ בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ./ שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,/שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד...“ (עֵץ הָרִמּוֹן, מאת יעקב אורלנד בזֶמֶרֶשֶׁת)
לשון חז"ל^[1] האוקינוסים והימים המחוברים להם, להוציא את היםים והימות שתוך היבשות ומימיהם מתוקים בדרך כלל.

קרוי כך על שום רמת המליחות הגבוהה של מימיו, כ־33% מלח לעומת פחות מ־4% בים התיכון.

ערך בוויקיפדיה: ים המלח

טקסט בוויקיטקסט: מאמרים ומקורות הקשורים לים המלח

מדריך טיולים בוויקימסע: ים המלח

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ים המלח

↑ לפי הבנת כמה מהראשונים ביניהם הרמב"ם, ברוב המובאות בלשון חז"ל "יוליך, ישליך, לים המלח", כשמדובר על מקום איבוד אולטימטיבי, יש מבינים הכוונה לתכונות ים המות, אך אלה הבינו הכונה לגודל הים ומיעוט השגת האדם שם. (לכל הידיעות בהקשר ההלכתי הכונה לדוגמא בלבד ולכל צורה של איבוד לא בידיים
↑ ” יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח “ (יהושע יב, פסוק ג)
↑ ”מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם-הָעֲרָבָֿהֿ יָם-הַמֶּלַח“ (דברים ג, פסוק יז)