יַמָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ימה
הגייה* yama
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־מ־ם
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ יַמּוֹת; יַמַּת־, ר׳ יַמּוֹת־
 
ימת אירי, אחת הימות הגדולות בתבל
  1. מקווה מים גדול, המוקף יבשה.
    • ”תנו רבנן - רוחצים במי גרר [צ"ל: גדר], במי חמתן, במי עסיא ובמי טבריא, אבל לא בים הגדול ולא בימה של סדום שנתכוון לרפואה“ (בבלי, מסכת שבתדף קט, עמוד א)

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • בתלמוד ובדברי חז"ל המילה המקראית אגם איננה מופיעה, וים או ימה משמשות כחלופה לה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ימה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגמים

יָמָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ימה
הגייה* yama
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה ים + ה"א המגמה
נטיות
  1. לכיוון הים.
    • ”וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה רוּחַ-יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת-הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף...“ (שמות י, פסוק יט)
    • "נְחַלִים זוֹרְמִים הַיַּמָּה/ וּבְיָם כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה/ גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה/ אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה" (אולי על שפת הים, מאת נורית הירש)
  2. לכיוון מערב.
    • ”וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה“ (בראשית כח, פסוק יד)

גיזרוןעריכה

  • תוספת של ה"א המגמה למילה יָם. הים התיכון נמצא במערבה של ארץ־ישראל, וכך נתקבלה המשמעות "לכיוון מערבה". ראו גם אָחוֹר.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה