יַמָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ימה
הגייה* yama
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ יַמּוֹת; יַמַּת־, ר׳ יַמּוֹת־
 
ימת אירי, אחת הימות הגדולות בתבל
  1. מקווה מים גדול, המוקף יבשה.
    • ”תנו רבנן - רוחצים במי גרר (גדר), במי חמתן, במי עסיא (עיר מזרחית לכינרת) ובמי טבריא, אבל לא בים הגדול ולא בימה של סדום (ים המלח) שנתכוון לרפואה“ (בבלי, מסכת שבתדף קט, עמוד א)

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • בתלמוד ובדברי חז"ל המילה המקראית אגם איננה מופיעה, וים או ימה משמשות כחלופה לה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ימה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגמים

יָמָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ימה
הגייה* yama
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה ים + ה"א המגמה
נטיות
  1. לכיוון הים.
    • "נְחַלִים זוֹרְמִים הַיַּמָּה/ וּבְיָם כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה/ גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה/ אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה" (אולי על שפת הים, מאת נורית הירש)
  2. לכיוון מערב.
    • ”וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה“ (בראשית כח, פסוק יד)

גיזרוןעריכה

הים התיכון נמצא במערבה של ארץ־ישראל, וכך נתקבלה המשמעות "לכיוון מערבה". ראו גם אָחוֹר.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה