יַמָּה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ימה
הגייה* yama
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־מ־ם
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ יַמּוֹת; יַמַּת־, ר׳ יַמּוֹת־
 
ימת אירי, אחת הימות הגדולות בתבל
  1. מקוה מים גדול, המוקף יבשה.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה

  • בתלמוד ובדברי חז"ל המילה המקראית אגם איננה מופיעה, וים או ימה משמשות כחלופה לה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: ימה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגמים

יָמָּה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ימה
הגייה* yama
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה ים + ה"א המגמה
נטיות
  1. לכיוון הים.
    • ”וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה רוּחַ-יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת-הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף...“ (שמות י, פסוק יט)
    • "נְחַלִים זוֹרְמִים הַיַּמָּה / וּבְיָם כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה / גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה / אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה" (אולי על שפת הים, מאת נורית הירש)
    • "לְפֶתַע הַיַּמָּה הִגַּעְנוּ / אֶל מוּל הַגַּלִּים אָז כָּרַעְנוּ / הָרוּחַ הִמְשִׁיךְ לְבַדּוֹ." (אַתְּ וַאֲנִי וְהָרוּחַ, מאת יורם טהרלב)
  2. לכיוון מערב.
    • ”וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה“ (בראשית כח, פסוק יד)

גיזרון עריכה

  • תוספת של ה"א המגמה למילה יָם. הים התיכון נמצא במערבה של ארץ־ישראל, וכך נתקבלה המשמעות "לכיוון מערבה". ראו גם אָחוֹר. מצרית-קדומה בהגיית: גִאִ-מֶנְטִי (jmntj) בהוראת:מערבי,ימין (צד). להלן ההרוגליף:
imntt
y
N23
  • 2. טור סיני הציע לתקן את הפסוק: ” וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם וַיִּרְדְּפוּם עַד צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂרְפוֹת מַיִם (יהושע יא, פסוק ח), בצורה הזאת: ”וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד-יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּם, וַיִּרְדְּפוּם עַד-צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂור הנפוֹת מימה (יהושע יא, פסוק ח) לפיכך מציע טור סיני ש"נפות מימה" (ממערב), הן: ”נָפוֹת דּוֹר, מִיָּם“ (יהושע יא, פסוק ב).
הדברים נכונים גם לגבי המסופר בספר דברי הימים: ”וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן וְאֵת אָבֵל מָיִם וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִי“ (דברי הימים ב, פסוקים טזד), וגם כאן יש לקרוא: ”וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן וְאֵת אָבֵל מָ-יִמה וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִ“ (דברי הימים ב, פסוקים טזד) .

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה