אִחוּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איחור
הגייה* ikhur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ח־ר
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ אִחוּרִים; אִחוּר־, ר׳ אִחוּרֵי־
  1. אי הגעה ליעד כלשהו בזמן המבוקש.

גיזרוןעריכה

  • שם־פעולה, נגזר מהפועל איחר.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • ככלל, בפעלים בבניין פִּעֵל בהם עי"ן הפועל היא האות חי"ת לא חל תשלום דגש. יש שמוציאים מכלל זה את הפועל אִחֵר, ומבטאים אותו אֵחֵר (או אֵחַר), כבפסוק ”וְלֹא אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר“ (בראשית לד, פסוק יט). כך, יש המבטאים את שם הפעולה "אֵחוּר" ולא "אִחוּר".

ראו גםעריכה

אָחוֹרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אחור
הגייה* akhor
חלק דיבר מילת יחס
מין
שורש א־ח־ר
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות
  1. צד של גוף ההפוך לכיוון התנועה, שנע לאַחַר הצד שכנגד.
    • ”נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר (בראשית מט, פסוק יז)
    • ”מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר“ (תהלים קיד, פסוק ה)
  2. בהשאלה: צד בגוף או במרחב שהפוך לפני הצופה שהוא בדר"כ כיוון התנועה.
    • ” וְהִנֵּה בוֹ מְגִלַּת סֵפֶר..וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר (יחזקאל ב, פסוקים טי)
    • בנסיעה לאחור על הנהג להביט במראה
  3. בהשאלה:
  4. (ימאות) לְאָחוֹר: מן הירכתיים והלאה בקו ישר (אל מחוץ לספינה); אֲחוֹרָה; אל הירכתיים (בתוך הספינה).
  5. (ימאות) מֵאָחוֹר: ישר מעבר לירכתיים (מחוץ לספינה).
  6. (ימאות) מֵאָחוֹר: קרוב לירכתיים (בספינה עצמה).
    • "סטאב השתומם לשמע מטר חרפות וגידופים שפרץ מבּית־הכיסא של הקברניט מאחור [...]." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)

גיזרוןעריכה

  • משורש א־ח־ר אחרי, אחרון, מה שמאחר ומתעכב כביכול והפך לשורש עם משמעות נבדלת.
  • (4) (5) האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

   לאחור - מכלי שיט והלאה; לעבר הירכתיים
   מאחור - מחוץ לכלי שיט
  • אנגלית: astern‏‏‏‏
   מאחורי - בתוך כלי שיט
  • אנגלית: abaft‏‏‏‏

ראו גםעריכה