אחור
אִחוּרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | איחור |
| הגייה* | ikhur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ח־ר |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ אִחוּרִים; אִחוּר־, ר׳ אִחוּרֵי־ |
- אי הגעה ליעד כלשהו בזמן המבוקש.
- "איחור נדרים; איחר אדם את נדרו, פינקסו נפתחת" (ירושלמי נדרים פרק א הלכה א)
- איחור־הגשמים בחורף הדאיג את החקלאים.
גיזרוןעריכה
- שם־פעולה, נגזר מהפועל איחר.
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
מידע נוסףעריכה
- ככלל, בפעלים בבניין פִּעֵל בהם עי"ן הפועל היא האות חי"ת לא חל תשלום דגש. יש שמוציאים מכלל זה את הפועל אִחֵר, ומבטאים אותו אֵחֵר (או אֵחַר), כבפסוק ”וְלֹא אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר“ (בראשית לד, פסוק יט). כך, יש המבטאים את שם הפעולה "אֵחוּר" ולא "אִחוּר".
ראו גםעריכה
אָחוֹרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אחור |
| הגייה* | akhor |
| חלק דיבר | מילת יחס |
| מין | -
|
| שורש | א־ח־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטוֹל |
| נטיות | |
- צד של גוף ההפוך לכיוון התנועה, שנע לאַחַר הצד שכנגד.
- בהשאלה: צד בגוף או במרחב שהפוך לפני הצופה שהוא בדר"כ כיוון התנועה.
- בהשאלה:
- (ימאות) לְאָחוֹר: מן הירכתיים והלאה בקו ישר (אל מחוץ לספינה); אֲחוֹרָה; אל הירכתיים (בתוך הספינה).
- (ימאות) מֵאָחוֹר: ישר מעבר לירכתיים (מחוץ לספינה).
- (ימאות) מֵאָחוֹר: קרוב לירכתיים (בספינה עצמה).
- "סטאב השתומם לשמע מטר חרפות וגידופים שפרץ מבּית־הכיסא של הקברניט מאחור [...]." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)
גיזרוןעריכה
- משורש א־ח־ר אחרי, אחרון, מה שמאחר ומתעכב כביכול והפך לשורש עם משמעות נבדלת.
- (4) (5) האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
- זנב (3)
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: backwards
מאחור - מחוץ לכלי שיט
|
מאחורי - בתוך כלי שיט
|