אַחֲרוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אחרון
הגייה* akharon
חלק דיבר שם־תואר, תואר־הפועל
מין זכר
שורש א־ח־ר
דרך תצורה משקל קַטְלוֹן
נטיות ר׳ אַחֲרוֹנִים, נ׳ אַחֲרוֹנָה, נ"ר אַחֲרוֹנוֹת
  1. בסוף, אחרי כל השאר.
    • ”כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱ־לֹהִים“ (ישעיהו מד, פסוק ו).
    • ”עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן (משלי לא, פסוק כה).
    • "הקורא את שמע צריך שיכוין את לבו. רבי אחאי אומר משום רבי יהודה: אם כוון לבו בפרק ראשון אע"פ שלא כוון את לבו בפרק אחרון יצא." (תוספתא ברכות ב, ב).

גזרוןעריכה

  • אכדית: ahru-un-u; סורית־ארמית: אַחְרָיָה; ערבית: أخير, אָחִיר.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה