אַחַר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אחר
הגייה* akhar
חלק דיבר מילת יחס
מין
שורש א־ח־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות אַחֲרֵי־
 
הגמבה נמצאת אחר התיבה.
  1. (יש לשכתב פירוש זה): תיאור דבר העוקב דבר אחֵר; מה שבא כסָפִיחַ, כתוספת, או כבונוס
    • ”וְאֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ.“ (בראשית לה, פסוק יב)
    • ”וְאִם-טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה-לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר.“ (ויקרא טו, פסוק כח)
    • ”וַיִּרְדֹּף גֵּיחֲזִי אַחֲרֵי נַעֲמָן וַיִּרְאֶה נַעֲמָן רָץ אַחֲרָיו וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם.“ (מלכים ב׳ ה, פסוק כא)
    • ”וְאֶת-הַנְּסוֹגִים מֵאַחֲרֵי יְהוָה וַאֲשֶׁר לֹא-בִקְשׁוּ אֶת-יְהוָה וְלֹא דְרָשֻׁהוּ.“ (צפניה א, פסוק ו)
    • ”הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל-טֶבַח יָבוֹא וּכְעֶכֶס אֶל-מוּסַר אֱוִיל.“ (משלי ז, פסוק כב)
    • ”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחֲלּנוֹת מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים.“ (שיר השירים ב, פסוק ט)
    • ”עַד אֲשֶׁר לֹא-תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם.“ (קהלת יב, פסוק ב)

גיזרון

עריכה
  • באוגריתית: 𐎀𐎃𐎗 (אַחֿר)[1] וכן 𐎜𐎃𐎗𐎊 (אֻחֿרי)[2]; בערבית: آخِر (אַחִ'ר) – אחרון, סופי, קיצון.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

אַחֵר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אחר
הגייה* akher
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש א־ח־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ אַחֶרֶת, ר׳ אֲחֵרִים, נ"ר אֲחֵרוֹת
  1. שנבדל מקודמו, ואינו זהה לו.
    • ”אָנֹכִי יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים; לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.“ (שמות כ, פסוק ב)
    • ”כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יְהֹוָה קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא.“ (שמות לד, פסוק יד)
    • ”וְלֹא-תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר כִּי-אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (ויקרא לו, פסוק ט)
    • ”וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר.“ (שמואל א׳ י, פסוק ו)
    • ”וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.“ (מלכים א׳ ג, פסוק כב)
    • ”וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא-שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל-בֵּית-אֵל.“ (מלכים א׳ יג, פסוק י)

גיזרון

עריכה
  • מקביל לערבית: آخَر (אַחַר) - אחר, נוסף. ארמית: אָחֳרָן‏. סורית: ܐ̄ܚܪܹܢܵܐ‏ (חְרֵנָא).

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

אָחַר א

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אחר
שורש וגזרה א־ח־ר א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא [נדיר] שהה, התמהמה, נשאר מאחור.
    • ”וַיֵּלֶךְ עֲמָשָׂא לְהַזְעִיק אֶת יְהוּדָה וַיּוֹחֶר מִן הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יְעָדוֹ.“ (שמואל ב׳ כ, פסוק ה)
  2. מגיע אחרי.
    • המספר הקודם לחמש הוא ארבע, והאוחר לו הוא שש.

גיזרון

עריכה
  • מילה יחידאית.

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

אָחַר ב

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אחר
שורש וגזרה א־ח־ר ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל מיוחם, מעורר מינית.

גיזרון

עריכה
  • מארמית: "אחר". ובסורית: ܥܗܪ (עהר). ככל הנראה קשור למילה המקראית "חרה" (שורש ח־ר־ר), בהוראת - בער, רתח.
  • יש שקישרו זאת לצלילי החרחור שהגמל משמיע בעת שהוא מיוחם[3].

פרשנים מפרשים

עריכה
  • מיוחס לרבנו גרשום (בבא בתרא צג ע"א): "גמל האוחר בין הגמלים- כלומר שמועד הוא לנשוך ולחרחר ולבעט בין הגמלים". נראה שהוא מפרש "אוחר" מלשון חרחור.
  • רשב"ם (שם): "האוחר- עסוק בתשמיש רביעה דאמרינן בבכורות (ח ע"א) לגבי תשמיש גמל אחור כנגד אחור... כך שמעתיה מרבינו זקני מ"כ".

מילים נרדפות

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • ע"פ פועל זה רצה בן-יהודה לחדש את המילה 'אַחֲרָה' (במשקל קַטְלָה) בהוראת: "רתיחת הדם, התרגשות עצומה עד שגעון מתקף תאוה או כעס". אמנם המילה לא נקלטה בשפה.

אִחֵר

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא איחר
שורש וגזרה א־ח־ר
בניין פִּעֵל
  1. לא הגיע בזמן; פספס את מועדו.
    • ”וְלֹא-אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר כִּי חָפֵץ בְּבַת-יַעֲקֹב וְהוּא נִכְבָּד מִכֹּל בֵּית אָבִיו.“ (בראשית לד, פסוק יט)
    • ”כִּי-תִדֹּר נֶדֶר לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי-דָרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא.“ (דברים כג, פסוק כב)
    • ”הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם.“ (ישעיהו ה, פסוק יא)
    • ”כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם-יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה-לוֹ כִּי-בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר.“ (חבקוק ב, פסוק ג)
    • ”שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי-שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא.“ (תהלים קכז, פסוק ב)

גיזרון

עריכה
  • המילה קיימת בשפות שמיות נוספות, אכדית: aḫāru - לאחר, להישאר מאחור. אוגריתית: 𐎀𐎃𐎗 (אחר) - לאחר, להתעכב. סורית: ܐܲܘܚܸܪ (אַוֹחֵר) - לעכב. ארמית: אַחֵר - לעכב, לאחר. ערבית: أَخَّرَ (אַחַרַ) - לעכב, לדחות. שבאית: 𐩱𐩭𐩧 (אחר) - לעכב, להסיר. געז: አኀረ (אֵחֵרֵ) - להיות מעוכב.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • ככלל, בפעלים בבניין פִּעֵל בהם עי"ן הפועל היא האות חי"ת לא חל תשלום דגש. יש שמוציאים מכלל זה את הפועל אִחֵר, ומבטאים אותו אֵחֵר (או אֵחַר), כבפסוק לעיל מבראשית.

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. לוחות UT 51 III, 77, 137
  2. לוחות UT 75 II, 1 Aqht, וכן לוח KTU 1.103
  3. ראה כאן בהרחבה.