אַחַרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אחר
הגייה* achar
חלק דיבר מילת יחס
מין
שורש א־ח־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות אַחֲרֵי־
  1. (יש לשכתב פירוש זה): מה שבא כסָפִיחַ, כתוספת, או כבונוס
    • ”וְאֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ.“ (בראשית לה, פסוק יב)
    • ”וְאִם-טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה-לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר.“ (ויקרא טו, פסוק כח)
    • ”וַיִּרְדֹּף גֵּיחֲזִי אַחֲרֵי נַעֲמָן וַיִּרְאֶה נַעֲמָן רָץ אַחֲרָיו וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם.“ (מלכים ב׳ ה, פסוק כא)
    • ”וְאֶת-הַנְּסוֹגִים מֵאַחֲרֵי יְהוָה וַאֲשֶׁר לֹא-בִקְשׁוּ אֶת-יְהוָה וְלֹא דְרָשֻׁהוּ.“ (צפניה א, פסוק ו)
    • ”הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל-טֶבַח יָבוֹא וּכְעֶכֶס אֶל-מוּסַר אֱוִיל.“ (משלי ז, פסוק כב)
    • ”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחֲלּנוֹת מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים.“ (שיר השירים ב, פסוק ט)
    • ”עַד אֲשֶׁר לֹא-תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם.“ (קהלת יב, פסוק ב)

גיזרוןעריכה

  • כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: after‏‏‏‏

אַחֵרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אחר
הגייה* acher
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש א־ח־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ אַחֶרֶת, ר׳ אֲחֵרִים, נ"ר אֲחֵרוֹת
  1. שנבדל מקודמו, ואינו זהה לו.
    • ”אָנֹכִי יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים; לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.“ (שמות כ, פסוק ב)
    • ”כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יְהֹוָה קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא.“ (שמות לד, פסוק יד)
    • ”וְלֹא-תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר כִּי-אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (ויקרא לו, פסוק ט)
    • ”וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר.“ (שמואל א׳ י, פסוק ו)
    • ”וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.“ (מלכים א׳ ג, פסוק כב)
    • ”וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא-שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל-בֵּית-אֵל.“ (מלכים א׳ יג, פסוק י)

גיזרוןעריכה

  • ממקור קדם-שמי - (אחְר ˀḫr) =לצאת דופן . בערבית -(אחר آخر‏‏‏‏) = אחֵר, וגם אָחֲר .
בסורית - (אֲחְרֵנֳ ˀḥrenā) =חלופי,נפרד. מנדעית - (אחְר,אֻחְרֲן ; ˀḥrn ,uḥrān)= עוד,בנוסף.

מידע נוסףעריכה

  • מן מכתבי יב (המאה החמישית לפנה"ס) , מצוי המשפט בארמית ניב מצרי - " אנתה אחרה להן " =להן אתן אחרת (שונה).

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

אִחֵרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא איחר
שורש וגזרה א־ח־ר
בניין פִּעֵל
  1. לא הגיע בזמן; פספס את מועדו.
    • ”וְלֹא-אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר כִּי חָפֵץ בְּבַת-יַעֲקֹב וְהוּא נִכְבָּד מִכֹּל בֵּית אָבִיו.“ (בראשית לד, פסוק יט)
    • ”כִּי-תִדֹּר נֶדֶר לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי-דָרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא.“ (דברים כג, פסוק כב)
    • ”הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם.“ (ישעיהו ה, פסוק יא)
    • ”כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם-יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה-לוֹ כִּי-בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר.“ (חבקוק ב, פסוק ג)
    • ”שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי-שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא.“ (תהלים קכז, פסוק ב)

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • ככלל, בפעלים בבניין פִּעֵל בהם עי"ן הפועל היא האות חי"ת לא חל תשלום דגש. יש שמוציאים מכלל זה את הפועל אִחֵר, ומבטאים אותו אֵחֵר (או אֵחַר), כבפסוק לעיל מבראשית.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה