אחר
אַחַרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אחר |
| הגייה* | achar |
| חלק דיבר | מילת יחס |
| מין | |
| שורש | א־ח־ר |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | אַחֲרֵי־ |
- (יש לשכתב פירוש זה): תיאור דבר העוקב דבר אחֵר; מה שבא כסָפִיחַ, כתוספת, או כבונוס
- ”וְאֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ.“ (בראשית לה, פסוק יב)
- ”וְאִם-טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה-לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר.“ (ויקרא טו, פסוק כח)
- ”וַיִּרְדֹּף גֵּיחֲזִי אַחֲרֵי נַעֲמָן וַיִּרְאֶה נַעֲמָן רָץ אַחֲרָיו וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם.“ (מלכים ב׳ ה, פסוק כא)
- ”וְאֶת-הַנְּסוֹגִים מֵאַחֲרֵי יְהוָה וַאֲשֶׁר לֹא-בִקְשׁוּ אֶת-יְהוָה וְלֹא דְרָשֻׁהוּ.“ (צפניה א, פסוק ו)
- ”הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל-טֶבַח יָבוֹא וּכְעֶכֶס אֶל-מוּסַר אֱוִיל.“ (משלי ז, פסוק כב)
- ”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחֲלּנוֹת מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים.“ (שיר השירים ב, פסוק ט)
- ”עַד אֲשֶׁר לֹא-תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם.“ (קהלת יב, פסוק ב)
גיזרוןעריכה
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
אַחֵרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אחר |
| הגייה* | acher |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | א־ח־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ׳ אַחֶרֶת, ר׳ אֲחֵרִים, נ"ר אֲחֵרוֹת |
- שנבדל מקודמו, ואינו זהה לו.
- ”אָנֹכִי יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים; לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.“ (שמות כ, פסוק ב)
- ”כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יְהֹוָה קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא.“ (שמות לד, פסוק יד)
- ”וְלֹא-תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר כִּי-אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (ויקרא לו, פסוק ט)
- ”וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר.“ (שמואל א׳ י, פסוק ו)
- ”וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.“ (מלכים א׳ ג, פסוק כב)
- ”וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא-שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל-בֵּית-אֵל.“ (מלכים א׳ יג, פסוק י)
גיזרוןעריכה
- מקביל לערבית: آخَر (אַחַר) - אחר, נוסף. ארמית: אָחֳרָן. סורית: ܐ̄ܚܪܹܢܵܐ (חְרֵנָא).
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
אָחַר אעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אחר |
| שורש וגזרה | א־ח־ר א |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא שהה, התמהמה, נשאר מאחור.
- ”וַיֵּלֶךְ עֲמָשָׂא לְהַזְעִיק אֶת יְהוּדָה וַיּוֹחֶר מִן הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יְעָדוֹ.“ (שמואל ב׳ כ, פסוק ה)
- מגיע אחרי.
- המספר הקודם לחמש הוא ארבע, והאוחר לו הוא שש.
גיזרוןעריכה
- מילה יחידאית.
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
אָחַר בעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אחר |
| שורש וגזרה | א־ח־ר ב |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל מיוחם, מעורר מינית.
- ”גמל שהיה אוחר בין הגמלים, ונמצא גמל מת שם – חייב, בידוע שזה המיתו.“ (תוספתא, מסכת בבא קמא – פרק ג, הלכה ו)
- ”אמר לה: מיתרחנא לך, אמרה ליה: ומאי נפקא לך מינה, נפישי טובא דשפירי מינאי[3]“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף יח, עמוד א)
גיזרוןעריכה
- מארמית: "אחר". ובסורית: ܥܗܪ (עהר). ככל הנראה קשור למילה המקראית "חרה" (שורש ח־ר־ר), בהוראת - בער, רתח.
- יש שקישרו זאת לצלילי החרחור שהגמל משמיע בעת שהוא מיוחם[4].
פרשנים מפרשיםעריכה
- מיוחס לרבנו גרשום (בבא בתרא צג ע"א): "גמל האוחר בין הגמלים- כלומר שמועד הוא לנשוך ולחרחר ולבעט בין הגמלים". נראה שהוא מפרש "אוחר" מלשון חרחור.
- רשב"ם (שם): "האוחר- עסוק בתשמיש רביעה דאמרינן בבכורות (ח ע"א) לגבי תשמיש גמל אחור כנגד אחור... כך שמעתיה מרבינו זקני מ"כ".
מילים נרדפותעריכה
מידע נוסףעריכה
- ע"פ פועל זה רצה בן-יהודה לחדש את המילה 'אַחֲרָה' (במשקל קַטְלָה) בהוראת: "רתיחת הדם, התרגשות עצומה עד שגעון מתקף תאוה או כעס". אמנם המילה לא נקלטה בשפה.
אִחֵרעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | איחר |
| שורש וגזרה | א־ח־ר |
| בניין | פִּעֵל |
- לא הגיע בזמן; פספס את מועדו.
- ”וְלֹא-אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר כִּי חָפֵץ בְּבַת-יַעֲקֹב וְהוּא נִכְבָּד מִכֹּל בֵּית אָבִיו.“ (בראשית לד, פסוק יט)
- ”כִּי-תִדֹּר נֶדֶר לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי-דָרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא.“ (דברים כג, פסוק כב)
- ”הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם.“ (ישעיהו ה, פסוק יא)
- ”כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם-יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה-לוֹ כִּי-בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר.“ (חבקוק ב, פסוק ג)
- ”שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי-שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא.“ (תהלים קכז, פסוק ב)
גיזרוןעריכה
- המילה קיימת בשפות שמיות נוספות, אכדית: aḫāru - לאחר, להישאר מאחור. אוגריתית: 𐎀𐎃𐎗 (אחר) - לאחר, להתעכב. סורית: ܐܲܘܚܸܪ (אַוֹחֵר) - לעכב. ארמית: אַחֵר - לעכב, לאחר. ערבית: أَخَّرَ (אַחַרַ) - לעכב, לדחות. שבאית: 𐩱𐩭𐩧 (אחר) - לעכב, להסיר. געז: አኀረ (אֵחֵרֵ) - להיות מעוכב.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
מידע נוסףעריכה
- ככלל, בפעלים בבניין פִּעֵל בהם עי"ן הפועל היא האות חי"ת לא חל תשלום דגש. יש שמוציאים מכלל זה את הפועל אִחֵר, ומבטאים אותו אֵחֵר (או אֵחַר), כבפסוק לעיל מבראשית.
תרגוםעריכה
- ספרדית: atrasar, retrasar, demorar, tardar
- אנגלית: late be
- ערבית: تَأَخَّرَ (תַאַחַּ'רַ)