חרה

ערך זה עוסק בפועל (במלרע). לערך העוסק בשם־עצם (במלעיל); ראו חרא.

חָרָה א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חרה
שורש וגזרה	ח־ר־י/ה נחי ל"ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא הכעיס, הרגיז, קומם, הכאיב, פגע.

   • ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ?“ (בראשית ד, פסוק ו)
   • ”הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ?“ (יונה ד, פסוק ד)
   • ”וְאִם חָרֹה יֶחֱרֶה לוֹ דַּע כִּי כָלְתָה הָרָעָה מֵעִמּוֹ.“ (שמואל א׳ כ, פסוק ז))
   • דבריך חורים לי מאוד.
   • התנהגותך הילדותית חורה לי.

1. בצרוף חרה־אף בער בכעס.

   • ”וְאַף ה' חָרָה בָעָם וַיַּךְ אדני בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד.“ (במדבר יא, פסוק לג)

גיזרון

• חרה (2) כנראה קרוב לחרה (ב) משורש חרר.
• (2) חרא⇆חרה, השוו לאתר ה"חירייה" שכתוצאה מפעילות כימית אורגנית-ספונטנית היה מעלה תמרות עשן

צירופים

• חרה אפו

מילים נרדפות

• הכעיס
• הרגיז
• קומם
• הקציף
• הרתיח

תרגום

• אנגלית: be angry‏, be wroth‏‏‏‏‏ (1), kindle anger‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• התחרה
• חרון
• כעס
• רוגז

חָרָה ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חרה
שורש וגזרה	ח־ר־ר, כפולים
בניין	פָּעֵל

1. מקראי בלבד בער, היה חם מאד.

   • עַל־כֵּן חָרוּ יֹשְׁבֵי אֶרֶץ וְנִשְׁאַר אֱנוֹשׁ מִזְעָר. (ישעיהו כד ו)
   • וְהַעֲמִידֶהָ עַל גֶּחָלֶיהָ רֵקָה לְמַעַן תֵּחַם וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ (יחזקאל כד יא)

2. רתח , היה חם מאד

   • "וְעַצְמִי חָרָה מִמְּרֵרָאתָם הָרְעוּעָה. וְהֻקְדַּר גוּפִי וְנִתְעָה". (קדושתות לשבתות לאירועים שונים / אלעזר הקליר)

נגזרות

• חריף
• חרדל
• חרירה (מרק)
• חרון

תרגום

• אנגלית: burn‏‏‏‏‏

ראו גם

• חררה
• חרר
• נִחַר

סמוכין

• קדושתות לשבתות לאירועים שונים (שורה 62) / אלעזר הקליר .