נָחַר אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־ח־ר א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. השמיע קול הנוצר ברטיטת מעברי האויר העליונים, בעיקר החך הרך והענבל, בעת נשיפה או שאיפת אויר.

מקורעריכה

  • לשון חז"ל משורש מקראי. במקור כוונתו השמעת קול מנחירי האף, ראה ירמיהו ח טז. בלשון חז"ל בבנין פְּעַל הארמי, המקביל לבנין פָּעַל בעברית.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

נַחַרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* מלעיל
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ח־ר א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. קול הנוצר בנשיפה בחזקה בנחירים.
    • ”הְתַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה הוֹד נַחְרוֹ אֵימָה.“ (איוב לט, פסוק כ)

גזרוןעריכה

  • אוגריתית "נֲחִרֻ" הוא שמו של הדולפין כנראה על שום נחירו .
  • בלשון הערבית המבודדת: 'שחרי' - מצוייה תיבת פִינחֲרוֹט finḫarot בהוראת נחיריים, ו-"נֲחרִיר" בהוראת "אף". מושאל מן מצרית קדומה: 'חַרו' ḫrw חֶרוּ - בהוראת קול,צליל . אותה תיבה משמשת גם בהוראת אויב (השוו בעברית, 'מחרחר'-מלחמה).
בהירוגליף מופיע סמל המשוט המייצג את תיבת 'חְרוֹ' + אפרוח המייצג את ההברות אוֹ / אוּ, וביחד יוצרים הם את המילה - 'חֲרַוֹ-אֻ' :
xrwwA2

תרגוםעריכה

  • אנגלית: snort‏‏‏‏

ראו גםעריכה

נָחַר בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־ח־ר ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הרג בהמה בנעיצת סכין, ולא בחיתוך, שלא לפי דיני שחיטה כשרה.

מקורעריכה

  • לשון חז"ל.

ראו גםעריכה

נִחַר (גם נָחָר)עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניחר
שורש וגזרה ח־ר־ר גגזרת הכפולים
בניין נִפְעַל
  1. התיבש באש, השתנה בהשפעת האש.
    • ”אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ נָחָר.“ (יחזקאל טו, פסוק ד)
    • ”הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ, הָתֵם הַבָּשָׂר וְהַרְקַח הַמֶּרְקָחָה וְהָעֲצָמוֹת יֵחָרוּ.“ (יחזקאל כד, פסוק י)
  2. בהשאלה: היתה לו תחושה של יובש וצריבה (בעיקר הגרון).
    • ”יָגַעְתִּי בְקָרְאִי, נִחַר גְּרוֹנִי.“ (תהלים סט, פסוק ד)
    • "בַּגִּיטָרָה שֶׁקָּנִינוּ כְּבָר פָּקַע מֵיתָר, / הָרוּחוֹת אֶת כּוֹבָעֵינוּ הֵעִיפוּ, / אַךְ אֲנַחְנוּ עוֹד נָשִׁיר לָךְ בְּגָרוֹן נִחָר, / עַד אֲשֶׁר תַּלְתַּלֵּינוּ יַכְסִיפוּ." (סֵרֵנָדָה לָךְ, מאת נעמי שמר)

גזרוןעריכה

  • קרוב לשורש حرر (חרר) בערבית, במשמעות "חום" . ובמקרא, נגזרת מתיבה זו גם שם המקום בו חנו בני ישראל ”חֲרָדָה“ (במדבר לג, פסוק כד) (בערבית, חרדא משום מיעוט הגשם שבאזור, ראו גם שם המקום "עין חרוד") .

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה


ראו גםעריכה

נִחָרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניחר
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין
  1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): כעס ונלחם.
    • ”אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים“ (שיר השירים א, פסוק ו)

גיזרוןעריכה

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

{{שורש|