עָשָׁןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עשן
הגייה* ׳ashan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־שׁ־ן
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות
 
עשן עולה מתוך הארובה.
  1. עננה הנפלטת כתוצאה מבעירה; היא מורכבת בעיקר מפחמן דו חמצני, אדי מים, ופיח, כשהאחרון מקנה לה צבע אפרפר.
    • ”וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה“ (בראשית טו, פסוק יז)
    • ”וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה לַעֲלוֹת מִן-הָעִיר עַמּוּד עָשָׁן וַיִּפֶן בִּנְיָמִן אַחֲרָיו וְהִנֵּה עָלָה כְלִיל-הָעִיר הַשָּׁמָיְמָה“ (שופטים כ, פסוק מ)
    • ”עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ“ (שמואל ב׳ כב, פסוק ט)
    • ”לָכֵן יִהְיוּ כַּעֲנַן-בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה“ (הושע יג, פסוק ג)
    • ”וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְתִימֲרוֹת עָשָׁן (יואל ג, פסוק ג)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

   עננה הנפלטת כתוצאה מבעירה
  • איטלקית: fumo‏‏‏‏
  • אנגלית: fume‏, smoke‏‏‏‏
  • אספרנטו: fumo‏‏‏‏
  • גרמנית: Rauch‏‏‏‏
  • הודית: धूआँ‏‏‏‏ (תעתיק: dhūā̃)
  • הולנדית: rook‏, walm‏‏‏‏
  • הונגרית: füst‏‏‏‏
  • טורקית: sis‏, duman‏‏‏‏
  • יוונית: καπνός‏‏‏‏ (תעתיק: kapnós)
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: kemuri)
  • כורדית: dûkêl‏‏‏‏
  • לטינית: fumus‏‏‏‏
  • מלאית: asap‏‏‏‏
  • נורווגית: røyk‏‏‏‏
  • סווהילית: moshi‏‏‏‏
  • סינית: ‏‏‏‏ (קנטונית: jin1)
  • סינית: ‏‏‏‏ (מנדרינית: yān)
  • ספרדית: humo‏‏‏‏
  • ערבית: دُخَان‏‏‏‏ (תעתיק: דֻחָ'אן)
  • פולנית: dym‏‏‏‏
  • פורטוגלית: fumo‏‏‏‏
  • פינית: savu‏‏‏‏
  • פרסית: دود‏‏‏‏ (תעתיק: דוּד)
  • צ'כית: dým‏, kouř‏‏‏‏
  • צרפתית: fumée‏‏‏‏
  • קוריאנית: 연기‏‏‏‏ (תעתיק: yeon-gi)
  • רומנית: fum‏‏‏‏
  • רוסית: дым‏‏‏‏ (תעתיק: dym)
чад‏‏‏‏ (תעתיק: čad)
  • שוודית: rök‏‏‏‏
  • תאילנדית: ควัน‏‏‏‏ (תעתיק: kwan)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: עשן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עשן

עָשֵׁןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עשן
הגייה* ׳ashen
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ע־שׁ־ן
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ עֲשֵׁנָה, ר׳ עֲשֵׁנִים, נ"ר עֲשֵׁנוֹת
  1. אָפוּף עָשָׁן.
    • ”וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת-הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק“ (שמות כ, פסוק יד)
    • "אָז לָקַח חָתָן / מִפֻּנְדָּק קָטָן / הָאַחַת עַל אוֹפַנּוֹעַ מֵאֵץ, / וְנוֹתְרוּ שְׁתֵיהֶן / בְּפֻנְדָּק עָשֵׁן / עִם קְבַרְנִיט וְלוֹ רֶגֶל מֵעֵץ." (בְּפֻנְדָּק קָטָן, מאת אהרון שבתאי)

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

עִשֵּׁןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עישן
שורש וגזרה ע־שׁ־ן
בניין פִּעֵל
  1. הבעיר תערובת של עשבים יבשים, על־מנת לשאוף את העשן העולה ממנה.
  2. הכין שימורי מזון (לרוב בשר או דגים), באמצעות אפיפתו בעשן.
    • ”וְכֵן בְּבֵית הַשְּׁלָחִין; מְיַבְּלִין, מְפָרְקִין, מְאַבְּקִין, מְעַשְּׁנִין, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.“ (משנה, מסכת שביעיתפרק ב, משנה ב)
    • "השמך היה ישראלי, ממעיינות הדן, והוא עושן במטבח המסעדה." ("מעריב", 24 ביוני 1970, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: smoke‏‏‏‏

ראו גםעריכה