קטר
לערך העוסק בקָאטֶר (סוג של ספינה); ראו קאטר.
קִטֵּר אעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קיטר |
| שורש וגזרה | ק־ט־ר א |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא הבעיר או ליבהּ חומר ניחוחי; העלה עשן, הנושא עמו ריח נעים.
- ”כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה וּמִסְפַּר חֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת מִזְבְּחוֹת לְקַטֵּר לַבָּעַל.“ (ירמיהו יא, פסוק יג)
- ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב וְקַח-לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ.“ (שמואל א׳ ב, פסוק טז)
גיזרוןעריכה
- מן קְטֹרֶת, מקביל לפיניקית 𐤒𐤈𐤓 (קטר) 'הקריב והעלה בעשן, קִטֵּר'[1], אכדית קַטַרֻ qatāru 'קִטֵּר', אוגריתית qṭr 'עשן'.[2]
- בארמית קיים השורש קטר 'קִטֵּר'[3] אך גם עטר[4], סורית ܥܛܳܪܳܐ (עטרא) 'העלה בעשן',המקביל לעברית: קטר (למשל בתרגום פשיטתא[5]), אולי בתופעת חילוף ע\ק כמו ארעא=ארקא 'ארץ'.
- שורש זה בארמית לא קשור אל שורש אחר קטר 'קשר'[6] בארמית שזהה לעברית קשר בתופעה דומה לחילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
סימוכיןעריכה
- ↑ Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 426
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 709
- ↑ CAL.
- ↑ CAL.
- ↑ תרגום פשיטתא לשמות ל א: מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת = מדבחא דמעטר עטרא (ܡܕܒܚܐ ܕܡܥܼܛܪ ܥܛܪܐ).
- ↑ CAL.
קִטֵּר בעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קיטר |
| שורש וגזרה | ק־ט־ר ב, גזור שם. |
| בניין | פִּעֵל |
גיזרוןעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: whine, complain
- צרפתית: pleurnicheur
ראו גםעריכה
קַטָּרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קטר |
| הגייה* | katar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ט־ר א |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ קַטָּרִים; קַטַּר־, ר׳ קַטָּרֵי־ |
- כלי רכב מנועי המושך קרונות רכבת על גבי מסילת ברזל.
- ”בתחנת "ענבטה" אשר בין שכם לתל־כרם ראיתי רכבת שלמה עם חמש עגלות, מחלקה ראשונה, שניה ושלישית, שתי עגלות משא וגם קטר [...].“ ("דאר היום", 24 באוגוסט 1923, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרוןעריכה
- מן המילה "קיטור". מחידושי דוד ילין. חוקר הלשון ראובן סיון כותב, כי הצורך במונח עברי לכלי הרכב המושך את קרונותיה של רכבת נולד ב-1892, השנה בה נחנכה מסילת הברזל הראשונה בארץ ישראל בין ירושלים ליפו. בן יהודה השתמש בעיתונו "האור" במילים "קיטור" ו"לוקומוטיף". על כך הגיב דוד ילין במכתב לבן יהודה, באומרו כי המלה קיטור עניינה "עשן העולה משריפת חומרים" והוא מציע לקרוא ל"מכונת רכבות מסילת־הברזל" המרבה להעלות קיטור בשם "קטר", הנהוג בערבית. בן יהודה קיבל את הצעתו.[1]
- מערבית: قِطَار (קִטָאר) – רכבת, אורחה.
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
- לוקומוטיב (לעז)
- לשון התחייה: עגלת הקיטור, קיטור
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: קטר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קטר |
הערות שולייםעריכה
- ↑ ראובן סיון, "התפתחותה של העברית המדעית והטכנית". מוסד ויצמן, "מדע" - עיתון מדעי לכל, כרך כה, מספר 5-6. העתק דיגיטלי באתר hebreunet.fr
קֹטֶרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קוטר |
| הגייה* | koter |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ קְטָרִים |
- עברית חדשה כל מיתר במעגל, העובר דרך מרכז המעגל.
- אורכו של הקוטר כפול מאורכו של הרדיוס.
- ”ואנחנו נדע ורואים בעין השכל כי השמש לשאר כוכבי לכת כנקודה בעיגול מוצק במקומו, וסובב רק סביב קוטרו פעם אחת בעשרי' ושנים ימים [...].“ (ראשית לימודים א', מאת ברוך לינדא, 1788, באתר מאגרים)
גיזרוןעריכה
- מערבית: قُطْر.
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
| ערך בוויקיפדיה: קוטר |
קַטַרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קטר |
| הגייה* | katar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- נסיכות במזרח חצי האי ערב השוכנת לחוף המפרץ הפרסי. גובלת בדרום־מזרח עם ערב הסעודית.
גיזרוןעריכה
- מערבית: قَطَر. הכתיב ב־א' שגוי[1]
תרגוםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
| ערך בוויקיפדיה: קטר (מדינה) |
 מדריך טיולים בוויקימסע: קטר |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קטר |
סימוכיןעריכה
- ↑ לשאלת תעתיקם של שמות מדינות, באתר האקדמיה ללשון העברית, 3 בינואר 2011