קטר

לערך העוסק בקָאטֶר (סוג של ספינה); ראו קאטר.

קִטֵּר א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	קיטר
שורש וגזרה	ק־ט־ר א
בניין	פִּעֵל

לשון המקרא הבעיר או ליבהּ חומר ניחוחי; העלה עשן, הנושא עמו ריח נעים.
- ”כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה וּמִסְפַּר חֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת מִזְבְּחוֹת לְקַטֵּר לַבָּעַל.“ (ירמיהו יא, פסוק יג)
- ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב וְקַח-לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ.“ (שמואל א׳ ב, פסוק טז)

גזרון

מן קְטֹרֶת, מקביל לפיניקית 𐤒𐤈𐤓 (קטר) 'הקריב והעלה בעשן, קִטֵּר'^[1], אכדית קַטַרֻ qatāru 'קִטֵּר', אוגריתית qṭr 'עשן'.^[2]
בארמית קיים השורש קטר 'קִטֵּר'^[3] אך גם עטר^[4], סורית ܥܛܳܪܳܐ (עטרא) 'העלה בעשן', שמשמש שחילוף לשורש עברי קטר (למשל בתרגום פשיטתא^[5]).
שורש זה בארמית לא קשור אל שורש אחר קטר 'קשר'^[6] בארמית שזהה לעברית קשר בתופעה דומה לחילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ.^{[דרושה הבהרה]}

נגזרות

מילים נרדפות

הקטיר

תרגום

אנגלית: burn‏, incense‏‏‏‏

ראו גם

הערות שוליים

↑ Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 426
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 709
↑ CAL.
↑ CAL.
↑ תרגום פשיטתא לשמות ל א: מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת = מדבחא דמעטר עטרא (ܡܕܒܚܐ ܕܡܥܼܛܪ ܥܛܪܐ).
↑ CAL.

קִטֵּר ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	קיטר
שורש וגזרה	ק־ט־ר ב, גזור שם.
בניין	פִּעֵל

[סלנג] התלונן; העלה תלונות.
- "אפונה וגזר ישבו במקרר / ויחד עם בטטה התחילו לקטר." (תנו לגדול בשקט, מאת אבנר קנר ויואל לרנר)

גזרון

יצירת פועל מקוּטֶר (יידיש, גרמנית) טעות נפוצה והגיונית שנגזר מקיטור - מעלה עשן

מילים נרדפות

תרגום

אנגלית: whine‏, complain‏‏‏‏
צרפתית: pleurnicheur‏‏‏‏

ראו גם

קַטָּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קטר
הגייה^*	katar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־ט־ר א
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ קַטָּרִים; קַטַּר־, ר׳ קַטָּרֵי־

קטר מס' 60 של רכבת ישראל, 1950

כלי רכב מנועי המושך קרונות רכבת על גבי מסילת ברזל.
- ”בתחנת "ענבטה" אשר בין שכם לתל־כרם ראיתי רכבת שלמה עם חמש עגלות, מחלקה ראשונה, שניה ושלישית, שתי עגלות משא וגם קטר [...].“ ("דאר היום", 24 באוגוסט 1923, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גזרון

מן המילה "קיטור". מחידושי דוד ילין. חוקר הלשון ראובן סיון כותב, כי הצורך במונח עברי לכלי הרכב המושך את קרונותיה של רכבת נולד ב-1892, השנה בה נחנכה מסילת הברזל הראשונה בארץ ישראל בין ירושלים ליפו. בן יהודה השתמש בעיתונו "האור" במילים "קיטור" ו"לוקומוטיף". על כך הגיב דוד ילין במכתב לבן יהודה, באומרו כי המלה קיטור עניינה "עשן העולה משריפת חומרים" והוא מציע לקרוא ל"מכונת רכבות מסילת־הברזל" המרבה להעלות קיטור בשם "קטר", הנהוג בערבית. בן יהודה קיבל את הצעתו.^[1]
מערבית: قِطَار (קִטָאר) – רכבת, אורחה.

צירופים

מילים נרדפות

לוקומוטיב (לעז)
לשון התחייה: עגלת הקיטור, קיטור

תרגום

איטלקית: motore‏‏‏‏
אנגלית: engine‏, locomotive‏‏‏‏
בוסנית: motor‏‏‏‏
גרמנית: Motor‏, Triebwerk‏, Lokomotive
לטבית: dzinējs‏, motors‏‏‏‏
נורבגית: motor‏‏‏‏
ספרדית: motor‏‏‏‏

ערבית بَابُور‏, قَاطِرَة‏‏‏‏
פינית: moottori‏‏‏‏
צ'כית: motor‏‏‏‏
צרפתית: moteur‏‏‏‏
קרואטית: motor‏‏‏‏
רומנית: motor‏‏‏‏
רוסית: локомотив‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קטר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קטר

הערות שוליים

↑ ראובן סיון, "התפתחותה של העברית המדעית והטכנית". מוסד ויצמן, "מדע" - עיתון מדעי לכל, כרך כה, מספר 5-6. העתק דיגיטלי באתר hebreunet.fr

קֹטֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קוטר
הגייה^*	koter
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ קְטָרִים

הקוטר מסומן בורוד.

לשון ימי הביניים המיתר הארוך ביותר במעגל, העובר דרך מרכזו.
- "ואלכסון העגול הוא קו החולק אותו לשנים ונקרא בלשון ערבי קוטר" (חבור המשיחה והתשבורת, אברהם בר חייא)^[1]^[2]
- "וזה שאם תדמה כדור גדול אי זה שיעור שתרצה ואפילו דמית אותו כשיעור כדור הגלגל המקיף; ואחר כך תדמה בו קוטר יעבור על נקודת מרכזו;" (מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק עג)
- ”ואנחנו נדע ורואים בעין השכל כי השמש לשאר כוכבי לכת כנקודה בעיגול מוצק במקומו, וסובב רק סביב קוטרו פעם אחת בעשרי' ושנים ימים [...].“ (ראשית לימודים א', מאת ברוך לינדא, 1788, באתר מאגרים)
- אורכו של הקוטר כפול מאורכו של הרדיוס.

גזרון

מערבית: قُطْر, מערבית: فُطْرُ دَائِرَةٍ^[3], מתועד לכל המאוחר מהמאה ה- 9.^[4]

תרגום

אנגלית: diameter‏‏‏‏
צרפתית: diamètre‏‏‏‏

ראו גם

רדיוס

הערות שוליים

↑ קלצקין, אוצר המונחים הפילוסופיים,
↑ עם עוד מובאות ופירושים: אלכסון, קו האמצע, מימד.
↑ Lane, Arabic-English Lexicon, , 1876
↑ "diametrus (or: diameter, dyametros)". ‏Arabic and Latin Glossary‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קוטר

קַטַר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קטר
הגייה^*	katar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות

דגל קטר

נסיכות במזרח חצי האי ערב השוכנת לחוף המפרץ הפרסי. גובלת בדרום־מזרח עם ערב הסעודית.
- עיר הבירה של קטר היא דוחא.
- רשת התקשורת אלג'זירה היא בבעלות שליט קטר.

גיזרון

מערבית: قَطَر. הכתיב ב־א' שגוי^[1]

תרגום

אנגלית: Qatar‏‏‏‏
צרפתית: Qatar‏‏‏‏
ערבית: قطر‏‏‏‏ (תעתיק: קַטַר)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קטר (מדינה)

מדריך טיולים בוויקימסע: קטר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קטר

סימוכין

↑ לשאלת תעתיקם של שמות מדינות, באתר האקדמיה ללשון העברית, 3 בינואר 2011

[1] Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 426

[2] A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 709

[3] CAL.

[4] CAL.

[5] תרגום פשיטתא לשמות ל א: מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת = מדבחא דמעטר עטרא (ܡܕܒܚܐ ܕܡܥܼܛܪ ܥܛܪܐ).

[6] CAL.

[7] ראובן סיון, "התפתחותה של העברית המדעית והטכנית". מוסד ויצמן, "מדע" - עיתון מדעי לכל, כרך כה, מספר 5-6. העתק דיגיטלי באתר hebreunet.fr

[8] קלצקין, אוצר המונחים הפילוסופיים,

[9] עם עוד מובאות ופירושים: אלכסון, קו האמצע, מימד.

[10] Lane, Arabic-English Lexicon, , 1876

[11] "diametrus (or: diameter, dyametros)". ‏Arabic and Latin Glossary‏

[12] לשאלת תעתיקם של שמות מדינות, באתר האקדמיה ללשון העברית, 3 בינואר 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[1]

[1]

[2]

[3]

[4]

[1]