מיתר

מֵיתָרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מיתר
הגייה^*	metar, meitar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ת־ר
דרך תצורה	משקל מִקְטָל
נטיות	ר׳ מֵיתָרִים; מֵיתַר־, ר׳ מֵיתְרֵי־

מיתרים (1) של בס.

מיתר (3) מסומן בכחול. הקוטר, המסומן באיור בורוד, גם הוא מיתר

מיתר החלוץ (החבל האדום) ביאכטת מפרשים

חוט או גיד המתוח בין קצוות כלי נגינה ושעליו פורטים לשם הפקת צליל.
- הנגן פורט על מיתרי הכינור.
לשון המקרא חבל המשמש לקשירת יריעות האוהל ליתדות התקועות באדמה.
- ”אֶת יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת יִתְדֹת הֶחָצֵר וְאֶת מֵיתְרֵיהֶם“ (שמות לה, פסוק יח)
- ”הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי“ (ישעיהו נד, פסוק ב)
חוט דק המתוח בין קצות קשת, או קו ישר בשרטוט המתאר כך.
- הוא דרך את מיתרי הקשת בעודו מחכה לחזיר־הבר.
- המיתר הארוך ביותר במעגל הוא הקוטר.
- ”כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם בְּמֵיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל פְּנֵיהֶם“ (תהלים כא, פסוק יג)
(אנטומיה) גיד, חוט שרירי דק וחזק המחבר בין השרירים והעצמות.
- לאחר שהתאמץ באימון הכושר, הוא מתח את מיתר כף רגלו הימנית.
(פיזיקה) חלקיק חד ממדי היסודי ביותר שצורותיו ורטיטותיו השונות מהווים את כל שאר החלקיקים ביקום.
(ימאות) חבל המחובר לפינה האחורית התחתונה של מפרש אורכי, או לכל אחת משתי הפינות התחתונות של מפרש רוחבי, באמצעותו מותחים את המפרש ומכוונים אותו.
- "אם רואים שהמפרש עומד לעבור לצד השני – מותחים מהר את המיתר, ואחר שהמפרש עבר מרפים אותו לאט לאט." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
(תעופה) קטע ישר דמיוני המחבר בין שפת הזרימה לבין שפת ההתקפה של פרופיל אוירודינמי.
שם פרטי לזכר ולנקבה.

גיזרוןעריכה

מן יֶתֶר - חבל, חוט עבה.

6. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013: "חבל או כבל המשמש לשליטה במפרש".

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מיתרן, מיתרני

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

אנגלית:

catgut‏, string‏‏‏‏
string‏‏‏‏
string‏‏‏‏, chord‏‏‏‏
tendon‏‏‏‏, cord‏‏‏‏, sinew‏‏‏‏
string‏‏‏‏
chord line‏‏‏‏
Meitar‏‏‏‏

ערבית: وَتَر‏‏‏‏

חבל לכיוון מפרש

אנגלית: sheet‏‏‏‏
גרמנית: Schot‏‏‏‏
צרפתית: écoute‏‏‏‏

ראו גםעריכה

מושכה

קישורים חיצונייםעריכה

ערך בוויקיפדיה: מיתר

מְיֻתָּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מיותר
הגייה^*	meyutar
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	י־ת־ר
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	ר׳ מְיֻתָּרִים, נ׳ מְיֻתֵּרֵת, נ"ר מְיֻתָּרוֹת

שאין בו צורך; שאינו חייב להתקיים; שיש ממנו יותר מדי.
- ”המשפט הבינלאומי ההומניטרי [...] נועד למנוע סבל אנושי מיותר ולשמור על צלם אנוש בעתות מלחמה.“ (מתוך הערך המשפט ההומניטרי בויקיפדיה)
- "אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, / אֲנִי נִזְהָר, וְלוֹבֵש גַּם סְוֶדֶר / אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, / זֶה מְיֻתָּר, הַכֹּל בְּסֵדֶר." (אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, מאת תלמה אליגון רוז)
- גל החל להפגש עם פסיכולוג, בעיצת המחנכת וכנגד דעת אביו, אשר מוצא טיפול מסוג זה כמיותר לחלוטין.

מילים נרדפותעריכה

עודף

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

אנגלית: dispensable‏, redundant‏‏‏‏‏
צרפתית: inutile‏, redondant, ‏‏dépensable‏‏‏

השורש יתר

השורש י־ת־ר הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעליםעריכה

י־ת־ר	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל
נִפְעַל	נוֹתַר	נוֹתָר	יִוָּתֵר	הִוָּתֵר	לְהִוָּתֵר
הִפְעִיל	הוֹתִיר	מוֹתִיר	יוֹתִיר	הוֹתֵר	לְהוֹתִיר
הֻפְעַל	הוּתַר	מוּתָר	יוּתַר	-אין-	-אין-
פִּעֵל	יִתֵּר	מְיַתֵּר	יְיַתֵּר	יַתֵּר	לְיַתֵּר
פֻּעַל	יֻתַּר	מְיֻתָּר	יְיֻתַּר	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	נִתְיַתֵּר או נִתּוֹתַר	מִתְיַתֵּר או מִתּוֹתֵר	יִתְיַתֵּר או יִתּוֹתֵר	הִתְיַתֵּר או הִתּוֹתֵר	להִתְיַתֵּר או לְהִתּוֹתֵר

הערהעריכה

חז"ל נהגו להטות שורש זה בבניין התפעל לפי שני דרכים:

על פי דרך ייחודי לשורש זה בגזרת נפ"יו ובמשמעות של הישארות, לפי המקור: "היא אלא לרב הונא מאי והנשאר כדתניא דבי ר' ישמעאל שאם נשאר ומאי חטאת היא ארישא א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב והנותרת הכי נמי שאם ניתותר וכי תימא ה"נ" (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת מעילה, דף ח')
על פי גזרת השלמים ובמשמעות של הוספה או של הפיכה למיותר, לפי המקור: "אין אויר מחיצות מייתרו וכו' דמלשון זה כמגמע דהחצר לא נתייתר דלא הוי גדול יותר מקויים וז"א דכיון דנפרז נתגדל אלא דהייתור אין אוסרו משום דאית בה דיורין כז ד"ה מרקאמר וכח ומעסיה" (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת עירובין, דף י"ג)