סיב

סִיב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סיב
הגייה*	siv
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־ב־ב
דרך תצורה	משקל קִיל
נטיות	ר׳ סִבִּים. נס׳ סיביו נס׳ נ׳ סִיבֶיהָ

1. כעין חוט או שערה דקה, על צמחים וכדו'.

   • ”אוֹחֵז אֶת הַמַּגָּל בְּסִיב אוֹ בוֹצֵר בְּצֹר וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּפִישָׁה וּמוֹלִיךְ לַגָּת.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק יח, משנה א)
   • ”שֹׁרֶשׁ צְנוֹן גָּדוֹל, מִצְטָרֵף; וְהַסִּיב שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ מִצְטָרֵף.“ (משנה, מסכת עוקצין – פרק א, משנה ב)
   • "בקירוס - יריעה ארוגה מסיב של דקל" (ברטנורא שבת פי"ג )

2. חוטים שיוצאים מהאריגה, החומר החוטי שאינו מעובד.

גיזרון

• לשון חז"ל

צירופים

• סיב אופטי
• סיבים תזונתיים

נגזרות

• סיבית

מילים נרדפות

• חוט
• זיף
• יבולות(2)

תרגום

• אנגלית: fibre‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: סיב