זִיֵּף

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא זייף
שורש וגזרה ז־י־ף
בניין פִּעֵל
  1. יצר חיקוי; יצר מוצר דומה למוצר המקורי.
    • "שאינו דומה הפסול בעבירה לפסול בקריבה שהפסול בעבירה חשוד לזייף" ( רמב"ם הלכות עדות פ' יד)
    • בתל אביב נעצר אדם בחשד שזייף שטרות כסף והפיצם בשוק.
  2. [סלנג] שר בצורה שאינה מדוייקת מוסיקלית.
    • "ואם זייפנו בשיר / בשידור הישיר, / הכל יסתדר / בשידור החוזר" (צריך להזיע מאת שלמה גרוניך)
    • חתן בר המצווה בחר לשיר ברמקול וזייף לפני כל המסובים.

גיזרון

עריכה

פועל קרוב בערבית: زَيَّفَ (הגייה: זַיַּףַ).

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה

זִיף

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זיף
הגייה* zif
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־י־ף
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ זִיפִים, זִיפָיו
 
סנטר גברי מכוסה זיפים.
  1. כסוי שיער קצר וגס.
    • הוא חזר מהמילואים כשעל פניו צמחו להם בעצלתיים זיפי זקן בני שבוע ומחצה.
    • האבקנים נתפשים בזיפי רגליה של הדבורה, המוצצת את צוף הפרחים.

גיזרון

עריכה
  • מובא במקורות פעם אחת בתלמוד "הוציא שתי נימין מזנב הסוס מזנב הפרה חייב. שכן מתקינין אותן לנשבין. זיפי חזיר אית תניי תני שתים אית תניי תני אחת" (ירושלמי שבת פ"ח)
  • במילונו של ד"ר קליין דוד ארנסט, מתפרש "זיף" עפ"י השם היהודי-ארמי, ומנדעי - "זִאפה" בהוראת - כסוי ( השוו,פירוש ג', בַערך-"צפה"), . לפיכך - "זיפי זקן" = כסוי זקן[1][דרושה הבהרה].

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

סמוכין

עריכה

זִיף ב

עריכה
  1. שם מקום בזמן המקרא.
    • "אל נחם, ועת בא ביתה אלישב בן אשיהו ולקחת משם שמן, ושלח לזף מהרה, ויחתום אותה בחתמך". (מתוך: אוסטרקון, ארכיון אלישב בן אשיהו).
    • הזיפים נקראים על שם מקומם.
  2. שם מדבר בארץ ישראל סמוך לעיר זיף
    • ”וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמִּדְבָּר בַּמְּצָדוֹת, וַיֵּשֶׁב בָּהָר בְּמִדְבַּר-זִיף; וַיְבַקְשֵׁהוּ שָׁאוּל כָּל-הַיָּמִים, וְלֹא-נְתָנוֹ אֱלֹהִים בְּיָדוֹ“ (שמואל א׳ כג, פסוק יד)

נגזרות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: זיף
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זיף

סימוכין

עריכה
  1. מילון אטימולוגי עברי-אנגלי מקיף - ארנסט קליין,הוצאת-כרטא 1987, ערך:"זיף", עמ'197